| 1חָכְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה: |
| חכמות בנתה ביתה:
בחכמה בנה הקב"ה את העולם:
|
| חצבה עמודיה שבעה:
שבעת ימי בראשית, ד"א ז' ספרים שיש בתורה ויהי בנסוע הארון ספר לעצמו במסכת שבת:
|
| 2טָבְחָ֣ה טִ֖בְחָהּ מָסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ אַ֜֗ף עָֽרְכָ֥ה שֻׁלְחָנָֽהּ: |
| טבחה טבחה מסכה יינה:
מזגם במים כמו יין חזק שאינו ראוי לשתות חי:
|
| אף ערכה שלחנה:
כל יצירת לח ויבש:
|
| 3שָֽׁלְחָ֣ה נַעֲרֹתֶ֣יהָ תִקְרָ֑א עַל־גַּ֜פֵּ֗י מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת: |
| שלחה נערותיה:
אדם וחוה, ד"א משה ואהרן:
|
| 4מִי־פֶ֖תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה חֲסַר־לֵ֜֗ב אָ֣מְרָה לּֽוֹ: |
| מי פתי יסור הנה:
וילמוד אותי ויחכם:
|
| 5לְכוּ לַחֲמ֣וּ בְֽלַחֲמִ֑י וּ֜שְׁת֗וּ בְּיַ֣יִן מָסָֽכְתִּי: |
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי:
ביין שמזגתי:
|
| 6עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֜אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה: |
| עזבו פתאים וחיו:
את דרך הפתיות:
|
| ואשרו:
לשון פעם כמו באשורו אחזה רגלי (איוב כ״ג:י״א):
|
| 7יֹ֤סֵ֨ר לֵ֗ץ לֹקֵ֣חַֽ ל֣וֹ קָל֑וֹן וּמוֹכִ֖יחַ לְרָשָׁ֣ע מוּמֽוֹ: |
| ומוכיח לרשע מומו:
מום הוא למוכיח שזה מחרפו ואינו שומע לו זו היא אזהרה שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה אפילו להוכיחם ולקרבם:
|
| 8אַל־תּ֣וֹכַח לֵ֖ץ פֶּן־יִשְׂנָאֶ֑ךָּ הוֹכַ֥ח לְ֜חָכָ֗ם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ: |
| 9תֵּ֣ן לְ֖חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד הוֹדַ֥ע לְ֜צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח: |
| תן לחכם ויחכם עוד:
לתלמיד הגון (שנה) ומדרש אגדה נאמר לנח מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ו׳:י״ג) וכשיצא ויקח מכל הבהמה וגו' (שם) אמר מה ראה הקב"ה להרבות באלו אלא שרצה שאקריב לו מהן:
|
| הודע לצדיק:
חכמה והוא יוסף לקח. מדעתו ועל שמועתו:
|
| 10תְּחִלַּ֣ת חָ֖כְמָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת קְדשִׁ֣ים בִּינָֽה: |
| תחלת חכמה יראת ה', ודעת קדושים:
היא עיקר הבינה:
|
| 11כִּי־בִ֖י יִרְבּ֣וּ יָמֶ֑יךָ וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֜ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים: |
| ויוסיפו לך שנות חיים:
שנים של חיים הם של פרנסה ועושר:
|
| 12אִם־חָ֖כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ וְ֜לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא: |
| 13אֵ֣שֶׁת כְּ֖סִילוּת הֹֽמִיָּ֑ה פְּ֜תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה: |
| 14וְֽיָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּ֜סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת: |
| 15לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֜מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם: |
| 16מִי־פֶ֖תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה וַחֲסַר־לֵ֗ב וְאָ֣מְרָה לּֽוֹ: |
| חסר לב, ואמרה לו:
הדברים הללו, מה אמרה לו:
|
| 17מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם: |
| מים גנובים ימתקו:
אין טעם ביאת פנויה כטעם א"א אף לענין המצוה מים גנובים ימתקו שהיו יראים לעשות בגלוי ועושין בסתר:
|
| 18וְֽלֹא־יָ֖דַע כִּֽי־רְפָאִ֣ים שָׁ֑ם בְּעִמְקֵ֖י שְׁא֣וֹל קְרֻאֶֽיהָ: |
