| 1הוֹד֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 2הוֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 3הוֹדוּ לַֽאֲדֹנֵ֣י הָֽאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 4לְעֹ֘שֵׂ֚ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| לעשה נפלאות גדולות לבדו:
בראשונה לא נברא מלאך כשעשאן לנפלאות הללו השמים והארץ השמש והירח:
|
| 5לְעֹשֵׂ֣ה הַ֖שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 6לְרֹקַ֣ע הָ֖אָרֶץ עַל־הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 7לְעֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 8אֶת־הַ֖שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 9אֶת־הַיָּרֵ֣חַ וְ֖כֽוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 10לְמַכֵּ֣ה מִ֖צְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| למכה מצרים בבכוריהם:
בכוריהם לא נאמר אלא בבכוריהם עמדו בכורים וקפחו שוקן של אביהם המעכבי' בישראל כששמעו נגע עשירי מפי משה:
|
| 11וַיּוֹצֵ֣א יִ֖שְׂרָאֵל מִתּוֹכָ֑ם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 12בְּיָ֣ד חֲ֖זָקָה וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 13לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֖וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| לגזרים:
י"ב קרעים לי"ב שבטים:
|
| 14וְהֶֽעֱבִ֣יר יִשְׂרָאֵ֣ל בְּתוֹכ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 15וְנִ֘עֵ֚ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 16לְמוֹלִ֣יךְ עַ֖מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 17לְמַכֵּה מְלָכִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| מלכים גדולים:
כאן רמז ל"א מלכים והשוה להם פרעה וחילו ומכת מצרים למלכים אדירים קשים מהם שקול סיחון כנגד כלם כל אחד לעצמו וכן פירש למעלה לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען, כן באגדה:
|
| 18וַיַּֽהֲרֹג מְלָכִ֣ים אַדִּירִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 19לְסִיחוֹן מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 20וּלְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 21וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם לְנַֽחֲלָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 22נַֽחֲלָה לְיִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| 23שֶׁבְּשִׁפְלֵ֥נוּ זָֽכַר־לָ֑נוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| שבשפלנו זכר לנו:
במצרי' זכר לנו:
|
| 24וַיִּפְרְקֵ֥נוּ מִצָּרֵ֑ינוּ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| ויפרקנו:
מתוכם והפליא לנו כל זה:
|
| 25נֹתֵ֣ן לֶ֖חֶם לְכָל־בָּשָׂ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| נותן לחם:
רמז כאן חסד (כל המעשים):
|
| 26הוֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: |
| הודו לאל השמים:
המכין בהם מזון לכל בריה, עשרים וששה כי לעולם חסדו נאמרו במזמור זה כנגד עשרים וששה דורות שהיה העול' בלא תורה ונתקיים בחסדו של הקב"ה:
|
