פרק קלא

1שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֚ה | לֹֽא־גָבַ֣הּ לִ֖בִּי וְלֹֽא־רָ֣מוּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי:
ה' לא גבה לבי וגו': לא נהגתי שררה, לא עשיתי גדולות תענוגות בנינים ונטיעות כעין שעשה בני הנני עליך כמי שאין לו ידים ורגלים כגולם מוטל לנגדך (סא"א):
2אִם־לֹ֚א שִׁוִּ֨יתִי | וְדוֹמַ֗מְתִּי נַפְשִׁ֗י כְּ֖גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי:
שויתי ודוממתי: עליך נפשי כגמול שהוא נתון עלי אמו, גמול יונק שדים:
כגמול עלי נפשי: נפשי בקרבי לנגדך כיונק שדי אמו:
3יַחֵ֣ל יִ֖שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: