1שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְהֹוָ֥ה לְדָוִ֑ד אֵ֜֗ת כָּל־עֻנּוֹתֽוֹ: |
שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו.
ענוי נפשו אשר טרח ועמל למצוא לך מקום:
|
2אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַֽיהֹוָ֑ה נָ֜דַ֗ר לַֽאֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב: |
3אִם־אָ֖בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִֽם־אֶֽ֜עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי: |
4אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנָ֣ת לְעֵינָ֑י לְעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה: |
5עַד־אֶמְצָ֣א מָ֖קוֹם לַֽיהֹוָ֑ה מִ֜שְׁכָּנ֗וֹת לַֽאֲבִ֥יר יַֽעֲקֹֽב: |
עד אמצא מקום.
עד שיודע היכן יהיה מקום מקדש (מצאתי):
|
6הִנֵּֽה־שְׁמַֽעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה מְ֜צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר: |
שמענוה.
הבשורה:
|
באפרתה.
במקום החשוב והמעולה כמו (שמואל א א׳:א׳) בן תחו בן צוף אפרתי חשוב אבגינוס, ד"א:
|
שמענוה באפרתה. בספר יהושע (ט"ו) שבא מאפרים, בכל התחומין הוא אומר (שם) ועלה הגבול ותאר הגבול וכאן הוא אומר ועלה הגבול אל כתף היבוסי ירושלים נמצאת ירושלים גבוה מכל הארצות והוא ראוי לבית המקדש שנאמר (דברים י״ז:ח׳) וקמת ועלית אל המקום וגו' מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל כך נדרש בשחיטת קדשים:
|
מצאנוה בשדי יער.
בגבול בנימן שנמשל לחית העיר שנאמר בנימין זאב יטרף (בראשית מ״ט:כ״ז):
|
7נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֜שְׁתַּֽחֲוֶ֗ה לַֽהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו: |
נבואה.
שמה למשכנותיו:
|
8קוּמָ֣ה יְ֖הֹוָה לִמְנֽוּחָתֶ֑ךָ אַ֜תָּ֗ה וַֽאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ: |
9כֹּֽהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַֽחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ: |
10בַּֽעֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֜שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ: |
אל תשב פני משיחך.
שלמה בבואו להכניס שם את הארון:
|
11נִשְׁבַּ֚ע יְהֹוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֘ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֜שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ: |
12אִם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֘ וְעֵֽדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵֽ֜שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ: |
ועדותי זו אלמדם.
זו אשר אלמדם:
|
13כִּֽי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֜וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ: |
14זֹֽאת־מְנֽוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּ֥ה אֵ֜שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ: |
15צֵידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֜בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַ לָֽחֶם: |
צידה.
מזונה:
|
16וְכֹֽהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַֽ֜חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ: |
17שָׁ֚ם | אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֜֗ר לִמְשִׁיחִֽי: |
18אֽוֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֜עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ: |
יציץ.
יאיר כמו ונוצצים כעין נחושת (יחזקאל א׳:ז׳):
|