פרק קל

1שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֑וֹת מִמַּֽעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה:
2אֲדֹנָי֘ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּֽהְיֶ֣ינָה אָ֖זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֜ק֗וֹל תַּֽחֲנוּנָֽי:
3אִם־עֲו‍ֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֜דֹנָ֗י מִ֣י יַֽעֲמֹֽד:
4כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֜מַעַ֗ן תִּוָּרֵֽא:
כי עמך הסליחה.  לא נתת רשות לשליח לסלוח כמו שנאמר (שמות כ״ג:כ״א) כי לא ישא לפשעכם:
למען תורא.  על זאת שלא יהא אדם בטוח על סליחת אחר:
5קִוִּ֣יתִי יְ֖הֹוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְלִדְבָ֘ר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי:
קויתי ה' קותה נפשי.  קווי אחר קווי כעין (לעיל כ"ז) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה כעין משומרים לבקר שומרים לבקר:
6נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּֽׁמְרִ֥ים לַ֜בֹּ֗קֶר שֹֽׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר:
נפשי לה' משומרים לבקר.  הריני מן המצפים לגאולה:
שומרים לבקר.  מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ, (מצאתי):
7יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְהֹ֫וָה כִּֽי־עִם־יְהֹוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת:
8וְהוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֜כֹּ֗ל עֲוֹֽנוֹתָֽיו: