פרק קכט

1שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת רַ֖בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י יֹ֥אמַר נָ֗א יִשְׂרָאֵֽל:
2רַבַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרָ֑י גַּ֜֗ם לֹ֣א יָֽכְלוּ־לִֽי:
3עַל־גַּ֖בִּי חָֽרְשׁ֣וּ חֹֽרְשִׁ֑ים הֶֽ֜אֱרִ֗יכוּ לְמַֽעֲנִיתָֽם (כתיב לְמַֽעֲנִותָֽם) :
חרשים האריכו למעניתם.  הוא תלם המחרישה כבחצי מענה צמד שדה:
4יְהֹוָ֥ה צַדִּ֑יק קִ֜צֵּ֗ץ עֲב֣וֹת רְשָׁעִֽים:
5יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּ֣גוּ אָח֑וֹר כֹּ֜֗ל שֹֽׂנְאֵ֥י צִיּֽוֹן:
6יִֽהְיוּ כַּֽחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ:
שקדמת שלף יבש.  שקודם שישלפוהו ויתלשוהו ממקומו הוא יבש:
7שֶׁלֹּ֚א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ ק֜וֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר:
וחצנו.  כמו (ישעיהו מ״ט:כ״ב) והביאו בניך בחוצן איישי"לא בלע"ז, וכן גם חצני נערתי:
8וְלֹ֚א אָֽמְר֨וּ | הָעֹֽבְרִ֗ים בִּרְכַּ֣ת יְהֹוָ֣ה אֲלֵיכֶ֑ם בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֜תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה: