| 1שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת הַבֹּֽטְחִ֥ים בַּֽיהֹוָ֑ה כְּהַר־צִיּ֥וֹן לֹֽא־יִ֜מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב: |
| שיר המעלות הבוטחים בה'.
לא ימוטו כהר ציון אשר לא ימוט כי כאשר ירושלים הרים סביב לה כן הקב"ה סביב לעמו:
|
| 2יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֘ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַֽ֖יהֹוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: |
| 3כִּ֚י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֚בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֘ גּוֹרַ֪ל הַצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹֽא־יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים | בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם: |
| כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.
(כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים) למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה:
|
| 4הֵיטִ֣יבָה יְ֖הֹוָה לַטּוֹבִ֑ים וְלִֽישָׁרִ֥ים בְּלִבּוֹתָֽם: |
| 5וְהַמַּטִּ֚ים | עֲקַלְקַלּוֹתָ֗ם יֽוֹלִיכֵ֣ם יְ֖הֹוָה אֶת־פֹּֽעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֜ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל: |
| והמטים עקלקלותם.
על הבריות למצוא עלילות רשע יוליכם ה' את פועלי און:
|
