פרק קכג

1שִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֵ֖לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֜יֹּֽשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם:
שיר וגו' היושבי: יו"ד יתירה:
2הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֚ד אֲדֽוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֘ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֖ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֜֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ:
3חָנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּי־רַ֜֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז:
4רַבַּת֘ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים הַ֜בּ֗וּז לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים (כתיב לִגְאֵ֥יוֹנִֽים) :
הלעג השאננים: לעג הגוים השאננים שבענו:
הבוז: שבזו את גיא היונים היא ירושלים:
לגאיונים: כתיב חד וקרינן תרין: