| 1שִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֖מַחְתִּי בְּאֹֽמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה נֵלֵֽךְ: |
| שמחתי באומרים לי.
שמעתי בני אדם שאומרים מתי ימות אותו זקן וימלוך שלמה בנו ויבנה בית המקדש ונעלה לרגל ואני שמח:
|
| 2עֹֽמְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֜שְׁעָרַ֗יִךְ יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| עומדות היו רגלינו.
במלחמה בכל מקום בשביל שעריך ירושלים שעוסקין בהן בתורה:
|
| 3יְרֽוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֜עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו: |
| ירושלים הבנויה.
כשיבנה שלמה בני בית המקדש בתוכה תהא בנוי' בשכינה ומקדש וארון ומזבח:
|
| כעיר שחוברה לה.
כשילה שדימה הכתוב זו לזו שנאמר (דברים י״ב:ט׳) אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זו שילה נחלה זו ירושלים, ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה:
|
| 4שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֖הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֜הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהֹוָֽה: |
| ששם עלו שבטים.
אשר שם בשילה עלו שבטים כשעלו ממצרים ונקבע המשכן בתוכה:
|
| שבטי יה.
שהוא עדות לישראל. לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה יה עדות לישראל:
|
| 5כִּ֚י שָׁ֨מָּה | יָֽשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֜סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽד: |
| כי שמה ישבו וגו'.
כי גם בירושלים תשרה השכינה וישבו שם כסאות לשפוט בהם את האומו' וכסאות מלוכה לבית דוד:
|
| 6שַֽׁאֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרֽוּשָׁלִָ֑ם יִ֜שְׁלָ֗יוּ אֹֽהֲבָֽיִךְ: |
| שאלו שלום ירושלים.
ואמרו לה ישליו אהביך ויהי שלום בחילך:
|
| 7יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֜לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ: |
| 8לְמַֽעַן־אַחַ֥י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ: |
| למען.
ישראל אחי ורעי:
|
| אדברה נא.
אני דוד המלך שלום בך:
|
| 9לְמַעַן בֵּית־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ: |
