פרק קטו

1לֹ֚א לָ֥נוּ יְהֹוָה֘ לֹ֪א לָ֥֫נוּ כִּ֣י לְ֖שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֜סְדְּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ:
לא לנו.  לא בשבילנו ובכושר מעשינו תעשה עמנו:
כי לשמך תן כבוד.  כדי שלא יאמרו איה נא אלהיהם:
2לָמָּה יֹֽאמְר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֜֗א אֱלֹֽהֵיהֶֽם:
3וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֖ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה:
4עֲצַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב מַֽ֜עֲשֵׂ֗ה יְדֵ֣י אָדָֽם:
5פֶּ֣ה לָ֖הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֜הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ:
6אָזְנַ֣יִם לָ֖הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֜הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן:
7יְדֵיהֶ֚ם | וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֖גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֜הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם:
ולא ימישון.  לשון ימושני אבי (בראשי' כ"ז):
8כְּמוֹהֶם יִֽהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם:
9יִשְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּֽיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָֽגִנָּ֣ם הֽוּא:
10בֵּ֣ית אַֽ֖הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָֽגִנָּ֣ם הֽוּא:
11יִרְאֵ֣י יְ֖הֹוָה בִּטְח֣וּ בַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָֽגִנָּ֣ם הֽוּא:
יראי ה'.  אלו הגרים:
12יְהֹוָה֘ זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֖בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֜בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַֽהֲרֹֽן:
13יְבָרֵךְ יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַ֜קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים:
14יֹסֵ֣ף יְהֹוָ֣ה עֲלֵיכֶ֑ם עֲ֜לֵיכֶ֗ם וְעַל־בְּנֵיכֶֽם:
15בְּרוּכִ֣ים אַ֖תֶּם לַֽיהֹוָ֑ה עֹ֜שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ:
16הַשָּׁמַיִם שָׁ֖מַיִם לַֽיהֹוָ֑ה וְ֜הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם:
17לֹֽא־הַמֵּתִ֥ים יְהַֽלְלוּ־יָ֑הּ וְ֜לֹ֗א כָּל־יֹֽרְדֵ֥י דוּמָֽה:
18וַֽאֲנַ֚חְנוּ | נְבָ֘רֵ֚ךְ יָ֗הּ מֵֽעַתָּ֥ה וְעַד־עוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ: