| 1בְּצֵ֣את יִשְׂרָאֵ֣ל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַֽ֜עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז: |
| מעם לועז.
עם שפת לשון אחר שאינו לה"ק, וחבירו את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה וגו' (שם לג), ונו"ן ולמד נחלפות זו בזו כמו נשכה שהוא לשכה בספר עזרא (נחמיה יג):
|
| 2הָֽיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֜שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו: |
| היתה יהודה לקדשו.
לקח יהודה לגורל חבלו וקדושתו ואף הם קדשו שמו בירידת הים כענין שנאמר (לעיל ס"ח) שרי יהודה רגמתם וכמו כן נדרש באגדה מקרא זה היתה יהודה לקדשו שקפץ נחשון לתוך הים ואמר אני ארד תחלה וזהו שאמר היתה יהודה לקדשו:
|
| 3הַיָּ֣ם רָאָה וַיָּנֹ֑ס הַ֜יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר: |
| הירדן יסוב לאחור.
שכל מימי בראשית נבקעו:
|
| 4הֶ֣הָרִים רָֽקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֜בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן: |
| 5מַה־לְּךָ֣ הַ֖יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֜יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר: |
| 6הֶ֣הָֽרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֜בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן: |
| 7מִלִּפְנֵ֣י אָ֖דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֜לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַֽעֲקֹֽב: |
| חולי ארץ.
המחולל ארץ, יו"ד יתירה בו, כמו מגביהי משפילי וההפכי:
|
| 8הַהֹֽפְכִ֣י הַ֖צּוּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֜לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם: |
| למעינו מים.
וי"ו יתירה כמו וי"ו של וחיתו יער (לעיל ק"ד):
|
