1אָהַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע | יְהֹוָ֑ה אֶת־ק֜וֹלִ֗י תַּֽחֲנוּנָֽי: |
אהבתי כי ישמע ה' את קולי:
כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך, שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות:
|
אהבתי כי ישמע ה':
תאבתי שישמע ה' את קולי (סא"א):
|
2כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָ֘מַ֥י אֶקְרָֽא: |
ובימי אקרא:
בימי צרתי אקראנו ובימי גאולתי אשבחנו:
|
3אֲפָפ֚וּנִי | חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא: |
חבלי מות:
חבורות אויבינו המבקשים להמיתני חבלי מות חבלי שאול כלם ל' חבורות הם כמו (שמואל א י׳:י״ב) חבל נביאים:
|
ומצרי שאול:
גבולי שאול:
|
4וּבְשֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָֽנָּ֥ה יְ֜הֹוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי: |
5חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם: |
6שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֜לֹּתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ: |
7שׁוּבִ֣י נַ֖פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּ֥י יְ֜הֹוָ֗ה גָּ֘מַ֥ל עָלָֽיְכִי: |
8כִּ֚י חִלַּ֨צְתָּ | נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי: |
9אֶֽתְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה בְּ֜אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים: |
בארצות החיים:
ארץ ישראל שגרשוני אויבי ורודפי ממנה בימי שאול ועל כרחם חזרתי:
|
10הֶֽאֱמַנְתִּי כִּ֥י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֜נִ֗י עָ֘נִ֥יתִי מְאֹֽד: |
האמנתי כי אדבר:
האמנתי את דברי ציבא שאמר על מפיבושת כשאדבר (שם ב' ט"ז) הנה לך כל אשר למפיבושת אז אני עניתי מאד דברתי קשה ונעניתי לך:
|
11אֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּל־הָֽאָ֘דָ֥ם כֹּזֵֽב: |
אני אמרתי בחפזי:
לנוס מפני אבשלום:
|
כל האדם כוזב:
ובוגד באוהב בו כי ראיתי את בני בוגד בי ומבקש את נפשי וכל ישראל גומלים לי רעה תחת טובה לפיכך האמנתי לציבא ואמרתי אף מפיבושת כוזב ובוגד בי כל לשון כזב אינו אלא ל' חסרון מבטח שבטחו עליו פילנ"צא בלע"ז, כמו (ישעיה כ"ח) אשר לא יכזבו מימיו, ויש פותרין אותו:
|
אני אמרתי בחפזי: בסלע המחלקות שהיו שאול ואנשיו עוטרין עלי ואל אנשי לתפשני ושם נאמר ויהי דוד נחפז ללכת (שמואל א כ״ג:כ״ו) שמשחני למלך (מצאתי):
|
כל אדם כוזב: אף שמואל הנביא שהוא נאמן לנביא אף הוא כוזב שמשחני למלך (מצאתי):
|
12מָֽה־אָשִׁ֥יב לַֽיהֹוָ֑ה כָּל־תַּגְמ֘וּל֥וֹהִי עָלָֽי: |
13כּֽוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא: |
כוס ישועות אשא:
אביא הנסכים על התודות שנדרתי כמו שאמר לך אזבח זבח תודה ועל אותו הכוס בשמך אקרא על הישועה זו, שכן אין הלוי אומר שירה אלא על היין:
|
14נְדָרַי לַֽיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֜֗א לְכָל־עַמּֽוֹ: |
נגדה נא לכל עמו:
נגד כל עמו:
|
15יָקָר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַ֜מָּ֗וְתָה לַֽחֲסִידָֽיו: |
יקר בעיני ה':
הראני הקב"ה שדבר קשה וכבד הוא בעיניו להמית את חסידיו:
|
המותה:
המות כמ' הביתה החוצה (בראשי' ל"ט):
|
16אָֽנָּ֣ה יְהֹוָה֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִ֣י עַ֖בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֜תַּ֗חְתָּ לְמֽוֹסֵרָֽי: |
עבדך בן אמתך:
אינו דומה תרבות עבד הלקוח מן השוק לילוד משפחה שבבית:
|
פתחת למוסרי:
התרתה מעל צוארי מוסרות ומוטות:
|
17לְֽךָ־אֶ֖זְבַּח זֶ֥בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֶקְרָֽא: |
זבח תודה:
זבחי הודייה על הנסים שעשית לי:
|
18נְדָרַי לַֽיהֹוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֜֗א לְכָל־עַמּֽוֹ: |
נדרי:
קרבנות שנדרתי:
|
19בְּחַצְר֚וֹת | בֵּ֬ית יְהֹוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֚כִי יְֽרֽוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ: |
בתוככי:
כמו בתוכך:
|