| 1הַֽלְלוּיָ֨הּ | הַֽ֖לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַֽ֜לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהֹוָֽה: |
| 2יְהִ֚י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: |
| 3מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֜הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהֹוָֽה: |
| 4רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם | יְהֹוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ: |
| 5מִי כַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת: |
| מי כה' אלהינו.
בשמים ובארץ שהוא מגביהי לשבת ומשפיל לראות, מגביהי משפילי מקימי להושיבי מושיבי כלם יו"ד יתירה בהם:
|
| 6הַמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ: |
| 7מְקִימִ֣י מֵֽעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֜אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן: |
| 8לְהֽוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֜֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ: |
| 9מֽוֹשִׁיבִ֨י | עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ: |
| עקרת הבית.
ציון שהיא כעקרה יושיבנה:
|
| אם הבנים שמחה.
כי חלה גם ילדה ציון את בניה, (ישעיהו ס״ו:ח׳):
|
