פרק קיג

1הַֽלְלוּיָ֨הּ | הַֽ֖לְלוּ עַבְדֵ֣י יְהֹוָ֑ה הַֽ֜לְלוּ אֶת־שֵׁ֥ם יְהֹוָֽה:
2יְהִ֚י שֵׁ֣ם יְהֹוָ֣ה מְבֹרָ֑ךְ מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם:
3מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֜הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהֹוָֽה:
4רָ֖ם עַל־כָּל־גּוֹיִ֥ם | יְהֹוָ֑ה עַ֖ל הַשָּׁמַ֣יִם כְּבוֹדֽוֹ:
5מִי כַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת:
מי כה' אלהינו.  בשמים ובארץ שהוא מגביהי לשבת ומשפיל לראות, מגביהי משפילי מקימי להושיבי מושיבי כלם יו"ד יתירה בהם:
6הַמַּשְׁפִּילִ֥י לִרְא֑וֹת בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָֽרֶץ:
7מְקִימִ֣י מֵֽעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵֽ֜אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן:
8לְהֽוֹשִׁיבִ֥י עִם־נְדִיבִ֑ים עִ֜֗ם נְדִיבֵ֥י עַמּֽוֹ:
9מֽוֹשִׁיבִ֨י | עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּיָֽהּ:
עקרת הבית.  ציון שהיא כעקרה יושיבנה:
אם הבנים שמחה.  כי חלה גם ילדה ציון את בניה, (ישעיהו ס״ו:ח׳):