| 1הַֽלְלוּיָ֨הּ | אַשְׁרֵי־אִ֖ישׁ יָרֵ֣א אֶת־יְהֹוָ֑ה בְּ֜מִצְוֹתָ֗יו חָפֵ֥ץ מְאֹֽד: |
| 2גִּבּ֣וֹר בָּאָרֶץ יִֽהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ דּ֖וֹר יְשָׁרִ֣ים יְבֹרָֽךְ: |
| דור ישרים.
אשר יבורך יהיה זרעו:
|
| 3הוֹן־וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֜צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד: |
| 4זָ֘רַ֚ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֣וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק: |
| זרח בחשך אור.
כמו הזריח, ומדרשו הוא עצמו כביכול נעשה להם אור כמו ה' אורי וישעי (לעיל כ"ז):
|
| 5ט֣וֹב אִ֖ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט: |
| טוב איש חונן ומלוה וגו'.
שחונן דלים ומלוה להם ואינו מדקדק לומר אין יכולת בידי, ואת דבריו הצריכין לו במאכל ובמשתה ובכסות מכלכל במשפט ובמדה וחס על נכסיו:
|
| יכלכל דבריו במשפט.
מנהיג חפציו:
|
| 6כִּֽי־לְ֖עוֹלָם לֹ֣א יִמּ֑וֹט לְזֵ֥כֶר ע֜וֹלָ֗ם יִֽהְיֶ֥ה צַדִּֽיק: |
| 7מִשְּׁמוּעָ֣ה רָ֖עָה לֹ֣א יִירָ֑א נָ֘כ֥וֹן לִ֜בּ֗וֹ בָּטֻ֥חַ בַּֽיהֹוָֽה: |
| נכון לבו.
נאמן לבו ליוצרו:
|
| 8סָמ֣וּךְ לִ֖בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו: |
| סמוך לבו.
נשען ובטוח על הקב"ה:
|
| 9פִּזַּ֚ר | נָ֘תַ֚ן לָאֶֽבְיוֹנִ֗ים צִ֖דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד קַ֜רְנ֗וֹ תָּר֥וּם בְּכָבֽוֹד: |
| 10רָשָׁ֚ע יִרְאֶ֨ה | וְכָעָ֗ס שִׁנָּ֣יו יַֽחֲרֹ֣ק וְנָמָ֑ס תַּֽאֲוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד: |
| רשע יראה וכעס.
ל' פעל כמו ויכעס לפיכך נקוד חציו קמץ וחציו פתח וטעמו למטה:
|
