פרק ק

1מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִֽיעוּ לַֽ֜יהֹוָ֗ה כָּל־הָאָֽרֶץ:
מזמור לתודה.  להודיה לאומרו על זבחי תודה:
2עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֜פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה:
עבדו את ה' בשמחה.  וכל כך למה דעו כי ה' הוא האלהים כשמשלם שכר פעולתכם אבל עובדי ע"ג אין להם לעבוד בשמחה שאין משלמין שכר:
3דְּע֗וּ כִּ֥י יְהֹוָה֘ ה֚וּא אֱלֹ֫הִ֥ים ה֣וּא עָ֖שָׂנוּ וְל֣וֹ (כתיב וְלֹ֣א) אֲנַ֑חְנוּ עַ֜מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ:
הוא עשנו ולא.  כשלא היינו בעולם:
4בֹּ֚אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵֽרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה ה֥וֹדוּ ל֜֗וֹ בָּֽרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ:
בתודה.  בהודייה:
5כִּי־ט֣וֹב יְ֖הֹוָה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד־דֹּ֥ר וָ֜דֹ֗ר אֱמֽוּנָתֽוֹ:
ועד דר ודר.  קיימת אמונתו כל לשון אמת ואמונה אמונת הבטחה שמאמין ומבטיח הבטחתו: