| 1יְהֹוָ֣ה מָ֖לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֜רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ: |
| ירגזו עמים.
מדבר במלחמת גוג ומגוג, ואז ירגזו עמים כענין שנאמר (זכריה י״ד:י״ב) וזאת תהיה המגפה וגו':
|
| תנוט.
לשון נטיו רגלי:
|
| 2יְהֹוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֜֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים: |
| 3יוֹד֣וּ שִׁ֖מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא: |
| יודו שמך.
יודו את עז מלך האוהב משפט:
|
| 4וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֘ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֖תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵּֽישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֜צְדָקָ֗ה בְּיַֽעֲקֹ֚ב | אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ: |
| ועז מלך.
מוסב על מקרא העליון:
|
| אתה כוננת מישרים.
פשרה ושימת שלום בין אנשים כוננת באמרך (שמות כ״ג:ד׳) כי תראה חמור שונאך רובץ וגו', כי תפגע שור אויבך ומי הוא שיראה את שונאו גומל לו חסד שלא ידבנו לבו לחבקו ולנשקו, תנחומא:
|
| 5רֽוֹמְמ֡וּ יְהֹ֘וָ֚ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֖הִֽשְׁתַּֽחֲווּ לַֽהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא: |
| 6מ֘שֶׁ֚ה וְאַֽהֲרֹ֨ן | בְּכֹֽהֲנָ֗יו וּ֖שְׁמוּאֵל בְּקֹֽרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֜הֹוָ֗ה וְה֣וּא יַֽעֲנֵֽם: |
| 7בְּעַמּ֣וּד עָ֖נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָֽׁמְר֥וּ עֵֽ֜דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ: |
| בעמוד ענן ידבר אליהם.
אף עם שמואל וזה הוא שנאמר (שמואל א ט׳:י״א-י״ב) היש בזה הרואה ותעננה אותם ותאמרנה יש, ראו הענן קשור על פתחו, כד"א ויש אשר יהיה הענן (במדבר י׳:י״א):
|
| שמרו עדתיו וחק נתן למו.
וחוק אשר נתן למו:
|
| 8יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵינוּ֘ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֖שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֜נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִֽילוֹתָֽם: |
| אל נושא.
עון ישראל:
|
| היית להם.
בשבילם:
|
| ונוקם.
היית על עלילותם, משה ואהרן (שם כ) שמעו נא המורים, שמואל על שלא הדריך בניו בדרך טובה מת בחור:
|
| 9רֽוֹמְמ֡וּ יְ֘הֹוָ֚ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֖הִֽשְׁתַּֽחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּ֥י קָ֜ד֗וֹשׁ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
| כי קדוש ה' אלהינו.
על אשר הוא מדקדק עם הצדיקים הוא מקודש בעולם, וכן הוא אומר (שמות כ״ט:מ״ג) ונקדש בכבודי, במכובדי:
|
