| 1יְהֹוָ֣ה מָלָךְ֘ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֖הֹוָה עֹ֥ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֜בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט: |
| ה' מלך.
יאמרו לעתיד:
|
| אף תכון תבל.
במלכו תשמח הארץ:
|
| 2נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵ֖עוֹלָ֣ם אָֽתָּה: |
| 3נָֽשְׂא֚וּ נְהָר֨וֹת | יְהֹוָ֗ה נָֽשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דָּכְיָֽם: |
| נשאו נהרות ה'.
לשון צעקה וקובלן הוא זה אהה ה' הנה האומו' השוטפים כנהרו' נשאו קולם יהמיון ואת דוך עמקי נבכיהם ישאו ויגביהו תמיד להתגאות נגדך, כל לשון דכא לשון עומק ושפלות:
|
| 4מִקֹּל֨וֹת | מַ֚יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהֹוָֽה: |
| מקלות מים רבים וגו'.
ידעתי אני כי יותר מקולות המים הרבים אשר יהמיון עלינו ומאדירי משברי הים הזה אתה אדיר במרום ה' וידך תקיפה עליהם:
|
| 5עֵֽדֹתֶ֨יךָ | נֶֽאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵֽיתְךָ֥ נָֽאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֜הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים: |
| עדתיך.
שהעידו והבטיחו נביאך לביתך שהוא נאוה קודש:
|
| נאמנו מאד לביתך.
ולאורך ימים הוא מצפה להם ואע"פ שארכו הימים נאמנים הם לה' מאד:
|
| נאוה.
כמו (לעיל טו) נאות אלהים לשון נאוה ותדע שכל נוה שבמקרא אינן מפקין אל"ף לפי שהם לשון נוי וזה מפיק אל"ף:
|
