| 1אֵֽל־נְקָמ֥וֹת יְהֹוָ֑ה אֵ֖ל נְקָמ֣וֹת הוֹפִֽיַע: |
| הופיע.
הראה וגלה לנו את נקמתך:
|
| 2הִנָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֜מ֗וּל עַל־גֵּאִֽים: |
| 3עַד־מָתַ֖י רְשָׁעִ֥ים | יְהֹוָ֑ה עַד־מָ֜תַ֗י רְשָׁעִ֥ים יַֽעֲלֹֽזוּ: |
| 4יַבִּ֣יעוּ יְדַבְּר֣וּ עָתָ֑ק יִֽ֜תְאַמְּר֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן: |
| יתאמרו.
ישתבחו כמו (דברים כו) האמרת והאמירך:
|
| 5עַמְּךָ֣ יְ֖הֹוָה יְדַכְּא֑וּ וְנַֽחֲלָתְךָ֥ יְעַנּֽוּ: |
| 6אַלְמָ֣נָה וְגֵ֣ר יַֽהֲרֹ֑גוּ וִ֖יתוֹמִ֣ים יְרַצֵּֽחוּ: |
| 7וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֥א יִרְאֶה־יָּ֑הּ וְלֹ֥א יָ֜בִ֗ין אֱלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב: |
| 8בִּ֣ינוּ בֹּֽעֲרִ֣ים בָּעָ֑ם וּ֜כְסִילִ֗ים מָתַ֥י תַּשְׂכִּֽילוּ: |
| בינו בוערים בעם.
קצת שוטים שבעולם:
|
| 9הֲנֹ֣טַע אֹ֖זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע אִם־יֹ֣צֵ֥ר עַ֜֗יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט: |
| הנוטע אזן.
שמא הקב"ה שנטע אוזן לא ישמע צעקת עמו ועניו:
|
| 10הֲיֹסֵ֣ר גּ֖וֹיִם הֲלֹ֣א יוֹכִ֑יחַ הַֽמְלַמֵּ֖ד אָדָ֣ם דָּֽעַת: |
| הלא יוכיח.
ייסר אתכם על כך:
|
| 11יְהֹוָ֗ה יֹ֖דֵעַ מַחְשְׁב֣וֹת אָדָ֑ם כִּ֖י הֵ֣מָּה הָֽבֶל: |
| ה' יודע.
מחשבותיכם שאתם סבורין להתגאות בנזר המלוכה ותדעו כי הבל הם:
|
| 12אַשְׁרֵ֚י הַגֶּ֣בֶר אֲשֶׁר־תְּיַסְּרֶ֣נּוּ יָּ֑הּ וּמִתּוֹרָֽתְךָ֥ תְלַמְּדֶֽנּוּ: |
| אשרי הגבר.
אשריהם הצדיקי' המעוני' תחת ידיכם ובלבד שיהו עוסקין בתורה ובמצות:
|
| 13לְהַשְׁקִ֣יט ל֖וֹ מִ֣ימֵי רָ֑ע עַד־יִכָּרֶ֖ה לָֽרָשָׁ֣ע שָֽׁחַת: |
| להשקיט לו מימי רע.
כי היסורין גורמין לו להשקיט להם מימי דין גיהנם:
|
| עד.
שיראה שיכרה לרשע שחת:
|
| 14כִּ֚י | לֹֽא־יִטֹּ֣שׁ יְהֹוָ֣ה עַמּ֑וֹ וְ֜נַֽחֲלָת֗וֹ לֹ֣א יַֽעֲזֹֽב: |
| 15כִּֽי־עַד־צֶ֖דֶק יָשׁ֣וּב מִשְׁפָּ֑ט וְ֜אַֽחֲרָ֗יו כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב: |
| כי עד צדק ישוב משפט.
היסורין שלהם עד שיצדקו בשבילם ואחר המשפט כל ישרי לב יתקבצו כי יטלו שכרם:
|
| 16מִֽי־יָק֣וּם לִ֖י עִם־מְרֵעִ֑ים מִֽי־יִתְיַצֵּ֥ב לִ֜֗י עִם־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן: |
| מי יקום לי.
זכות מי יעמד לנו בין המריעים הללו:
|
| 17לוּלֵ֣י יְ֖הֹוָה עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י כִּמְעַ֓ט | שָֽׁכְנָ֖ה דוּמָ֣ה נַפְשִֽׁי: |
| דומה.
דומיה:
|
| 18אִם־אָ֖מַרְתִּי מָטָ֣ה רַגְלִ֑י חַסְדְּךָ֥ יְ֜הֹוָ֗ה יִסְעָדֵֽנִי: |
| 19בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י תַּ֜נְחוּמֶ֗יךָ יְֽשַֽׁעַשְׁע֥וּ נַפְשִֽׁי: |
| 20הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּ֣א הַוּ֑וֹת יֹצֵ֖ר עָמָ֣ל עֲלֵי־חֹֽק: |
| היחברך כסא הוות.
היוכל להדמות לך האומות היוצרים צלמים ומסכות של עמל:
|
| עלי חק.
בשביל חק להיותו חק להם עבודתם:
|
| 21יָגוֹדּוּ עַל־נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְדָ֖ם נָקִ֣י יַרְשִֽׁיעוּ: |
| יגודו.
יאספו גדודים על נפש צדיק להרוג:
|
| ירשיעו.
יחייבו בדין להורגו:
|
| 22וַיְהִ֣י יְהֹוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵֽ֜אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי: |
| 23וַיָּ֚שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם | אֶת־אוֹנָ֗ם וּבְרָֽעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֜צְמִיתֵ֗ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: |
| אונם.
אונסם כמו (איוב כ״א:י״ט) יצפון לבניו אונו:
|
