| 1לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח עַל־עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר: |
| על עלמות.
שם של כלי שיר בדברי הימים:
|
| 2אֱלֹהִ֣ים לָ֖נוּ מַֽחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֜צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד: |
| 3עַל־כֵּ֣ן לֹא־נִ֖ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֜רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים: |
| בהמיר ארץ.
לעתיד לבא ביום שנאמר והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא) ראו בני קרח נס שנעש' להם שנבלעו כל סביבותיה' והם עמדו באויר ואמרו לישראל ברוח הקדש שדוגמת הנס הזה יהיה עשוי להם לעתיד:
|
| 4יֶֽהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִֽרְעֲשׁ֨וּ הָרִ֖ים בְּגַֽאֲוָת֣וֹ סֶֽלָה: |
| יהמו יחמרו מימיו.
יגרשו רפש וחומר וטיט (שם נז) כמשפטם, ומנחם חברו כמו מעי חמרמרו, (איכה ב') רגורזרונ"ט בלע"ז:
|
| ירעשו הרים בגאותו.
של הקב"ה שנזכ' בראש המזמור:
|
| 5נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר־אֱלֹהִ֑ים קְ֜דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן: |
| נהר פלגיו.
שושרויישיל"ש בלע"ז:
|
| נהר.
גן עדן:
|
| 6אֱלֹהִ֣ים בְּ֖קִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט יַעְזְּרֶ֥הָ אֱ֜לֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר: |
| לפנות בקר.
לקץ הגאולה:
|
| 7הָמ֣וּ ג֖וֹיִם מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת נָתַ֥ן בְּקוֹל֗וֹ תָּמ֥וּג אָֽרֶץ: |
| המו גוים.
לשון הומה:
|
| תמוג.
תמס, כן פתר מנחם (שמות ט״ו:ט״ו) נמוגו כל יושבי כנען, וכן למוג לב (יחזקאל כ״א:כ׳), אבל דונש פתר אותם לשון הנעה וכן (שמואל א י״ד:ט״ז) ההמון נמוג וילך והלום וכן כלם:
|
| 8יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגַּב־לָ֜֗נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: |
| 9לְכֽוּ־חֲ֖זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ: |
| אשר שם שמות.
אשר שם ארצות הגוים שממה:
|
| 10מַשְׁבִּ֣ית מִלְחָמוֹת֘ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ קֶ֣שֶׁת יְ֖שַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית עֲ֜גָל֗וֹת יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ: |
| משבית מלחמות.
מעלינו:
|
| עד קצה הארץ.
שכל ארצו' הגוים יהיו עמנו בשלום:
|
| קשת.
הגוים ישבר:
|
| עגלות ישרף באש.
רכבי מלחמות:
|
| 11הַרְפּ֣וּ וּ֖דְעוּ כִּי־אָֽנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים אָר֥וּם בַּ֜גּוֹיִ֗ם אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ: |
| הרפו.
עצמכם מלבא עוד על ירושלים:
|
| ודעו כי אנכי אלהים.
שאעשה דין בכם:
|
| ארום בארץ.
אתרומם בנקמתי אשר אעשה בגוים:
|
| 12יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגַּב־לָֹ֜נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה: |
