| 1מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֖הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאָֽהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֜שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ: |
| 2הוֹלֵ֣ךְ תָּ֖מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֜מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ: |
| 3לֹֽא־רָגַ֨ל | עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹֽא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֜חֶרְפָּ֗ה לֹֽא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ: |
| לא רגל על לשונו.
אנקוש"א בלעז כמו וירגל בעבדך (שמואל ב י״ט:כ״ח) מזמור זה להודיע מדת חסידות:
|
| ודובר אמת בלבבו.
הטוב שהוא אומר בלבבו הוא אמת ואינו אחד בפה ואחד בלב (סא"א):
|
| וחרפה לא נשא.
רפורט"א בלעז:
|
| על קרובו.
אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליו:
|
| 4נִבְזֶ֚ה בְֽעֵינָ֨יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֜הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר: |
| נבזה בעיניו נמאס.
מי שהוא נבזה ברשעתו נמאס בעיניו של צדיק כגון חזקיהו שגירר עצמות אביו בבזיון:
|
| נשבע להרע.
לעצמו:
|
| ולא ימיר.
שבועתו ק"ו שאינה ממירה בדבר שאינה לרעתו:
|
| 5כַּסְפּ֚וֹ | לֹֽא־נָתַ֤ן בְּנֶ֗שֶׁךְ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹֽא־לָ֫קָ֥ח עֹ֥שֵׂה אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם: |
| ושוחד לא לקח.
על עני להרשיעו בדין להטות משפטו ועוד פירשוהו רבותינו לא לקח שוחד על נקי לנקותו בדינו ק"ו שאינו לוקח שוחד להטות המשפט:
|
| לא ימוט.
והוא ראוי לגור באהליך (סא"א):
|
| לא ימוט לעולם.
אם ימוט אין מוטתו מוטה לעולם אלא מתמוטט ועולה:
|
