פרק ג

1מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֜בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֚י | אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ:

מזמור לדוד בברחו הרבה דרשות דרשו בני אגדה בדבר ורבותינו אמרו משאמר לו הנביא (ש"ב יא) הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה לבו סוער שמא עבד או ממזר יקום עלי שאינו מרחם עלי כיון שידע שבנו הוא שמח ומדרש אגדה על שראה טכסיסו קיימת שהיו עבדיו והכרתי והפלתי שהם סנהדרין מחזיקים אדנותו עליהם כשאמר להם (שם טו) קומו ונברחה מפני אבשלום מה כתיב שם כל אשר יבחר אדוני המלך הנה עבדיך וכשבא מחנים (שם יז) ושובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזילי הגלעדי יצאו לקראתו וכלכלוהו שם:

2יְהֹוָה מָה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֜בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:

רבים קמים עלי בני אדם גדולים בתורה גדולים בחכמה גדולים בעושר גדולים בקומה כגון שאול וילידי הרפה דואג ואחיתופל:

3רַבִּים֘ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֚ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֥וֹ בֵֽאלֹהִ֣ים סֶֽלָה:

אומרים לנפשי על נפשי:

אין ישועתה לו באלהים סלה לפי שבא על אשת איש:

4וְאַתָּ֣ה יְ֖הֹוָה מָגֵ֣ן בַּֽעֲדִ֑י כְּ֜בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי:

5קוֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲ֘נֵ֚נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה:

6אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי:

אני שכבתי ואישנה לבי אטום בדאגה ופחד:

הקיצותי מדאגתי כי בטחתי כי ה' יסמכני:

7לֹֽא־אִ֖ירָא מֵרִֽבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֜בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי:

שתו לשון שאיה גאטירנ"ט בלעז ויש אומרים שתו כמו שמו כמו (שמות י׳:א׳) למען שיתי אותותי:

8ק֘וּמָ֚ה יְהֹוָ֨ה | הֽוֹשִׁ֘יעֵ֚נִי אֱלֹהַ֗י כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כָּל־אֹֽיְבַ֣י לֶ֑חִי שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּֽרְתָּ:

כי הכית את כל אויבי לחי מכת בזיון היא כד"א (איכה ג׳:ל׳) יתן למכהו לחי, (מיכה ד׳:י״ד) בשבט יכו על הלחי, ומ"א מכת הפה כד"א (שמואל ב י״ז:כ״ג) ויצו אל ביתו ויחנק:

שני רשעים גבורתם:

9לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה:

לה' הישועה וגו' עליו להושיע את עבדיו ואת עמו ועל עמו מוטל לברך ולהודות לו סלה: