| 1הִנֵּ֨ה עַל־הֶֽהָרִ֜ים רַגְלֵ֚י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לַֽעֲבָר־ (כתיב לַֽעֲבָור) בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת: |
| שלמי נדריך:
אשר נדרת להקב"ה אם יצילך מכף סנחריב מלך אשור כי עתה נצלת: כי לא יוסיף עוד:
|
| לעבר בך:
אותו הבליעל:
|
| כלה נכרת:
הוא וזרעו:
|
| 2עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד: |
| עלה מפיץ על פניך נצור מצורה:
המפיץ אשר עלה על פניך אל ארץ יהודה בימי יחזקיהו עכשיו הוא נצור מצורה נבוכדנצר מלך בבל שהוא צר עליו:
|
| צפה דרך:
הבט אתה איש יהודה על אם הדרכים ותראה את ההולכים לצור עליו ויתחזקו מתניך ואמץ כח מאד:
|
| 3כִּ֣י שָׁ֚ב יְהֹוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ: |
| כגאון ישראל:
כמו שהיה כבר:
|
| בקקום:
בזזום והריקום לשון בקיקה נופל על גפן:
|
| 4מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵֽשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרוֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ: |
| מגן גבוריהו:
של נבוכדנצר הצרים על אשור:
|
| מאדם:
מאודמים הם. ואנשי חילם מתולעים. לבושי זהורית:
|
| באש פלדות הרכב ביום הכינו:
ביום שהוא מוכן לצאת בצבא מצחצח רכב ברזל שלו ולא ידעתי מהו פלדות ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש בדרך ההפך:
|
| והברושים הרעלו:
ת"י ורבני משריתהון מסרבלין בצבעונין:
|
| הרעלו:
מעוטפין ודומה לו (ישעיהו ג׳:י״ט) הנטיפות והשרות והרעלות ובל' משנה שנינו מדיות רעולות מסכת שבת (דף ס"ה ע"ש):
|
| 5בַּֽחוּצוֹת֙ יִתְהֽוֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּֽרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ים כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ: |
| יתהוללו:
ינהגו עצמן בשגעון:
|
| ישתקשקון:
ת"י קל נקוש זיניהון משתמע והוא מלשון והשיקו היקבים (יואל ב׳:כ״ד) כמשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) ל' השמעת קול:
|
| ירוצצו:
ירועעו את השומעים כברקים הללו הטורדים את הבריות כן ת"י:
|
| 6יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּֽשְׁל֖וּ בַּֽהֲלִֽכָתָ֑ם (כתיב בַּֽהֲלִֽכָותָ֑ם) יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ: |
| יזכור:
מלך אשור את אדיריו וגבוריו וידמה בלבו לצאת ולהלחם והם יכשלו בהליכתם:
|
| ימהרו חומתה:
לנוס לרוץ אל חומת העיר כל תיבה הצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה:
|
| והוכן הסוכך:
ת"י יבנון מגדליא ויש לפרש והוכן הסוכך והמלך נזדיין בכלי זיונו כמו ממשח הסוכך לשון מושל:
|
| 7שַֽׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג: |
| שערי הנהרות:
שערי העיר אשר מצד הנהרות:
|
| וההיכל נמוג:
נרעד ונע מכח אבני בליסטרא הנזרקי' בכתליו הנקרא בומ"א:
|
| 8וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹֽפְפ֖וֹת עַל־לִֽבְבֵהֶֽן: |
| והוצב:
היא המלכה הנצבת לימין המלך כד"א (תהילים מ״ה:י׳) נצבה שגל לימינך:
|
| גלתה הועלתה:
בגלוי הלכה בשבי והעלתה מן העיר:
|
| מנהגות כקול יונים:
מנהגות עצמן בקינה כקול יונים המקוננים:
|
| מנהגות:
שרימייצנ"ט בלע"ז:
|
| מתופפות על לבבהן:
ת"י מקישות ידיהן על לבן כהקיש בתופים:
|
| 9וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵֽכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה: |
| ונינוה כברכת מים מימי היא:
מיום שהיא נעשית ישבה בשלוה ואין מניד כבריכת מים מכונסין שאין זזים ממקומם:
|
| והמה:
עתה מרוב דוחקם למדו לנוס ונסים:
|
| עמדו עמודו:
אומרים להם ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד:
|
| 10בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה: |
| בזו כסף:
אתם הבאים על נינוה:
|
| ואין קצה:
אין חשבון:
|
| לתכונה:
לאוצרותיהם על שם שהכסף והזהב הנתון באוצר נתון בחשבון כמה דאת אמר את הכסף המתוכן (מלכים ב י״ב:י״ב):
|
| כבוד מכל כלי חמדה:
לשון הכבדה כמו (לקמן ג) התכבד כילק לשון מכבד הבית אשקוונ"ט בלע"ז ולכבד אותם מכל כלי חמדתא וכן ת"י ספו מכל מני חמדתא, כבוד כמו זכור ושמור:
|
| 11בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר: |
| בוקה:
ריקנית:
|
| ומבוקה:
ומרוקנת על ידי בוקקים:
|
| ומבולקה:
מפורצת בחומותיה אישברטיר"א בלע"ז:
|
| ופיק ברכים:
כשלון ברכים כמו (שמואל א כה) לפוקה ולמכשול:
|
| קבצו פארור:
שחרורית כקדירה:
|
| 12אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד: |
| איה מעון אריות:
קינה היא על נינוה שהיתה מדור מלכים גבורים וחזקים כאריות:
|
| אשר הלך אריה לביא שם:
ת"י אתר דהוו אזלין מלכין ושבקין תמן בניהון הא כאריה דשרי לרוחצן:
|
| 13אַרְיֵ֚ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹֽרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֽוֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה: |
| אריה טורף בדי גורותיו:
כתרגומו מלכיה היו מביאים שלל רב עד שהיה די לבני ביתם:
|
| ומחנק:
בהמות לצורך לבאותיו כלומר מרבה אוצרותיו לבניו:
|
| |
| וימלא טרף חוריו:
ת"י וממלן אוצרותיהן חטוף:
|
| 14הִֽנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֚י בֶֽעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֚י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה: |
| רכבה:
רוב רכב שבה קרטדי"ן בלע"ז ה"א יתירה היפך הלשון לריבוי מרכבות וכן (יחזקאל כ״ד:ו׳) סיר אשר חלאתה בה זוהם רב:
|
| ולא ישמע עוד קול מלאככה:
קול מלאכיך כמו שעשה כבר רבשקה וחביריו שלוחי אשור (ישעיה לז) ויקרא בקול גדול יהודית:
|
