פרק ב

1הִנֵּ֨ה עַל־הֶֽהָרִ֜ים רַגְלֵ֚י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לַֽעֲבָר־ (כתיב לַֽעֲבָור) בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת:
שלמי נדריך: אשר נדרת להקב"ה אם יצילך מכף סנחריב מלך אשור כי עתה נצלת: כי לא יוסיף עוד:
לעבר בך: אותו הבליעל:
כלה נכרת: הוא וזרעו:
2עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד:
עלה מפיץ על פניך נצור מצורה: המפיץ אשר עלה על פניך אל ארץ יהודה בימי יחזקיהו עכשיו הוא נצור מצורה נבוכדנצר מלך בבל שהוא צר עליו:
צפה דרך: הבט אתה איש יהודה על אם הדרכים ותראה את ההולכים לצור עליו ויתחזקו מתניך ואמץ כח מאד:
3כִּ֣י שָׁ֚ב יְהֹוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ:
כגאון ישראל: כמו שהיה כבר:
בקקום: בזזום והריקום לשון בקיקה נופל על גפן:
4מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵֽשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרוֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ:
מגן גבוריהו: של נבוכדנצר הצרים על אשור:
מאדם: מאודמים הם. ואנשי חילם מתולעים. לבושי זהורית:
באש פלדות הרכב ביום הכינו: ביום שהוא מוכן לצאת בצבא מצחצח רכב ברזל שלו ולא ידעתי מהו פלדות ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש בדרך ההפך:
והברושים הרעלו: ת"י ורבני משריתהון מסרבלין בצבעונין:
הרעלו: מעוטפין ודומה לו (ישעיהו ג׳:י״ט) הנטיפות והשרות והרעלות ובל' משנה שנינו מדיות רעולות מסכת שבת (דף ס"ה ע"ש):
5בַּֽחוּצוֹת֙ יִתְהֽוֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּֽרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ים כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ:
יתהוללו: ינהגו עצמן בשגעון:
ישתקשקון: ת"י קל נקוש זיניהון משתמע והוא מלשון והשיקו היקבים (יואל ב׳:כ״ד) כמשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) ל' השמעת קול:
ירוצצו: ירועעו את השומעים כברקים הללו הטורדים את הבריות כן ת"י:
6יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּֽשְׁל֖וּ בַּֽהֲלִֽכָתָ֑ם (כתיב בַּֽהֲלִֽכָותָ֑ם) יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ:
יזכור: מלך אשור את אדיריו וגבוריו וידמה בלבו לצאת ולהלחם והם יכשלו בהליכתם:
ימהרו חומתה: לנוס לרוץ אל חומת העיר כל תיבה הצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה:
והוכן הסוכך: ת"י יבנון מגדליא ויש לפרש והוכן הסוכך והמלך נזדיין בכלי זיונו כמו ממשח הסוכך לשון מושל:
7שַֽׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג:
שערי הנהרות: שערי העיר אשר מצד הנהרות:
וההיכל נמוג: נרעד ונע מכח אבני בליסטרא הנזרקי' בכתליו הנקרא בומ"א:
8וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹֽפְפ֖וֹת עַל־לִֽבְבֵהֶֽן:
והוצב: היא המלכה הנצבת לימין המלך כד"א (תהילים מ״ה:י׳) נצבה שגל לימינך:
גלתה הועלתה: בגלוי הלכה בשבי והעלתה מן העיר:
מנהגות כקול יונים: מנהגות עצמן בקינה כקול יונים המקוננים:
מנהגות: שרימייצנ"ט בלע"ז:
מתופפות על לבבהן: ת"י מקישות ידיהן על לבן כהקיש בתופים:
9וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵֽכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה:
ונינוה כברכת מים מימי היא: מיום שהיא נעשית ישבה בשלוה ואין מניד כבריכת מים מכונסין שאין זזים ממקומם:
והמה: עתה מרוב דוחקם למדו לנוס ונסים:
עמדו עמודו: אומרים להם ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד:
10בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה:
בזו כסף: אתם הבאים על נינוה:
ואין קצה: אין חשבון:
לתכונה: לאוצרותיהם על שם שהכסף והזהב הנתון באוצר נתון בחשבון כמה דאת אמר את הכסף המתוכן (מלכים ב י״ב:י״ב):
כבוד מכל כלי חמדה: לשון הכבדה כמו (לקמן ג) התכבד כילק לשון מכבד הבית אשקוונ"ט בלע"ז ולכבד אותם מכל כלי חמדתא וכן ת"י ספו מכל מני חמדתא, כבוד כמו זכור ושמור:
11בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר:
בוקה: ריקנית:
ומבוקה: ומרוקנת על ידי בוקקים:
ומבולקה: מפורצת בחומותיה אישברטיר"א בלע"ז:
ופיק ברכים: כשלון ברכים כמו (שמואל א כה) לפוקה ולמכשול:
קבצו פארור: שחרורית כקדירה:
12אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:
איה מעון אריות: קינה היא על נינוה שהיתה מדור מלכים גבורים וחזקים כאריות:
אשר הלך אריה לביא שם: ת"י אתר דהוו אזלין מלכין ושבקין תמן בניהון הא כאריה דשרי לרוחצן:
13אַרְיֵ֚ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹֽרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֽוֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה:
אריה טורף בדי גורותיו: כתרגומו מלכיה היו מביאים שלל רב עד שהיה די לבני ביתם:
ומחנק: בהמות לצורך לבאותיו כלומר מרבה אוצרותיו לבניו:
וימלא טרף חוריו: ת"י וממלן אוצרותיהן חטוף:
14הִֽנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֚י בֶֽעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֚י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה:
רכבה: רוב רכב שבה קרטדי"ן בלע"ז ה"א יתירה היפך הלשון לריבוי מרכבות וכן (יחזקאל כ״ד:ו׳) סיר אשר חלאתה בה זוהם רב:
ולא ישמע עוד קול מלאככה: קול מלאכיך כמו שעשה כבר רבשקה וחביריו שלוחי אשור (ישעיה לז) ויקרא בקול גדול יהודית: