| 1הִנֵּ֨ה עַל־הֶֽהָרִ֜ים רַגְלֵ֚י מְבַשֵּׂר֙ מַשְׁמִ֣יעַ שָׁל֔וֹם חָגִּ֧י יְהוּדָ֛ה חַגַּ֖יִךְ שַׁלְּמִ֣י נְדָרָ֑יִךְ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֥יף ע֛וֹד לַֽעֲבָר־ (כתיב לַֽעֲבָור) בָּ֥ךְ בְּלִיַּ֖עַל כֻּלֹּ֥ה נִכְרָֽת: |
| שלמי נדריך.
אשר נדרת להקב"ה אם יצילך מכף סנחריב מלך אשור כי עתה נצלת: כי לא יוסיף עוד:
|
| לעבר בך.
אותו הבליעל:
|
| כלה נכרת.
הוא וזרעו:
|
| 2עָלָ֥ה מֵפִ֛יץ עַל־פָּנַ֖יִךְ נָצ֣וֹר מְצוּרָ֑ה צַפֵּה־דֶ֙רֶךְ֙ חַזֵּ֣ק מָתְנַ֔יִם אַמֵּ֥ץ כֹּ֖חַ מְאֹֽד: |
| עלה מפיץ על פניך נצור מצורה.
המפיץ אשר עלה על פניך אל ארץ יהודה בימי יחזקיהו עכשיו הוא נצור מצורה נבוכדנצר מלך בבל שהוא צר עליו:
|
| צפה דרך.
הבט אתה איש יהודה על אם הדרכים ותראה את ההולכים לצור עליו ויתחזקו מתניך ואמץ כח מאד:
|
| 3כִּ֣י שָׁ֚ב יְהֹוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַֽעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֚י בְקָקוּם֙ בֹּֽקְקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ: |
| כגאון ישראל.
כמו שהיה כבר:
|
| בקקום.
בזזום והריקום לשון בקיקה נופל על גפן:
|
| 4מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵֽשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרוֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ: |
| מגן גבוריהו.
של נבוכדנצר הצרים על אשור:
|
| מאדם.
מאודמים הם. ואנשי חילם מתולעים. לבושי זהורית:
|
| באש פלדות הרכב ביום הכינו.
ביום שהוא מוכן לצאת בצבא מצחצח רכב ברזל שלו ולא ידעתי מהו פלדות ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש בדרך ההפך:
|
| והברושים הרעלו.
ת"י ורבני משריתהון מסרבלין בצבעונין:
|
| הרעלו.
מעוטפין ודומה לו (ישעיהו ג׳:י״ט) הנטיפות והשרות והרעלות ובל' משנה שנינו מדיות רעולות מסכת שבת (דף ס"ה ע"ש):
|
| 5בַּֽחוּצוֹת֙ יִתְהֽוֹלְל֣וּ הָרֶ֔כֶב יִשְׁתַּקְשְׁק֖וּן בָּֽרְחֹב֑וֹת מַרְאֵיהֶן֙ כַּלַּפִּידִ֔ים כַּבְּרָקִ֖ים יְרוֹצֵֽצוּ: |
| יתהוללו.
ינהגו עצמן בשגעון:
|
| ישתקשקון.
ת"י קל נקוש זיניהון משתמע והוא מלשון והשיקו היקבים (יואל ב׳:כ״ד) כמשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) ל' השמעת קול:
|
| ירוצצו.
ירועעו את השומעים כברקים הללו הטורדים את הבריות כן ת"י:
|
| 6יִזְכֹּר֙ אַדִּירָ֔יו יִכָּֽשְׁל֖וּ בַּֽהֲלִֽכָתָ֑ם (כתיב בַּֽהֲלִֽכָותָ֑ם) יְמַֽהֲרוּ֙ חֽוֹמָתָ֔הּ וְהֻכַ֖ן הַסֹּכֵֽךְ: |
| יזכור.
מלך אשור את אדיריו וגבוריו וידמה בלבו לצאת ולהלחם והם יכשלו בהליכתם:
|
| ימהרו חומתה.
לנוס לרוץ אל חומת העיר כל תיבה הצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה:
|
| והוכן הסוכך.
ת"י יבנון מגדליא ויש לפרש והוכן הסוכך והמלך נזדיין בכלי זיונו כמו ממשח הסוכך לשון מושל:
|
| 7שַֽׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג: |
| שערי הנהרות.
שערי העיר אשר מצד הנהרות:
|
| וההיכל נמוג.
נרעד ונע מכח אבני בליסטרא הנזרקי' בכתליו הנקרא בומ"א:
|
| 8וְהֻצַּ֖ב גֻּלְּתָ֣ה הֹֽעֲלָ֑תָה וְאַמְהֹתֶ֗יהָ מְנַֽהֲגוֹת֙ כְּק֣וֹל יוֹנִ֔ים מְתֹֽפְפ֖וֹת עַל־לִֽבְבֵהֶֽן: |
| והוצב.
היא המלכה הנצבת לימין המלך כד"א (תהילים מ״ה:י׳) נצבה שגל לימינך:
|
| גלתה הועלתה.
בגלוי הלכה בשבי והעלתה מן העיר:
|
| מנהגות כקול יונים.
מנהגות עצמן בקינה כקול יונים המקוננים:
|
| מנהגות.
שרימייצנ"ט בלע"ז:
|
| מתופפות על לבבהן.
ת"י מקישות ידיהן על לבן כהקיש בתופים:
|
| 9וְנִֽינְוֵ֥ה כִבְרֵֽכַת־מַ֖יִם מִ֣ימֵי הִ֑יא וְהֵ֣מָּה נָסִ֔ים עִמְד֥וּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵ֥ין מַפְנֶֽה: |
| ונינוה כברכת מים מימי היא.
מיום שהיא נעשית ישבה בשלוה ואין מניד כבריכת מים מכונסין שאין זזים ממקומם:
|
| והמה.
עתה מרוב דוחקם למדו לנוס ונסים:
|
| עמדו עמודו.
אומרים להם ואין מפנה לבו לשמוע ולעמוד:
|
| 10בֹּ֥זּוּ כֶ֖סֶף בֹּ֣זּוּ זָהָ֑ב וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַתְּכוּנָ֔ה כָּבֹ֕ד מִכֹּ֖ל כְּלִ֥י חֶמְדָּֽה: |
| בזו כסף.
אתם הבאים על נינוה:
|
| ואין קצה.
אין חשבון:
|
| לתכונה.
לאוצרותיהם על שם שהכסף והזהב הנתון באוצר נתון בחשבון כמה דאת אמר את הכסף המתוכן (מלכים ב י״ב:י״ב):
|
| כבוד מכל כלי חמדה.
לשון הכבדה כמו (לקמן ג) התכבד כילק לשון מכבד הבית אשקוונ"ט בלע"ז ולכבד אותם מכל כלי חמדתא וכן ת"י ספו מכל מני חמדתא, כבוד כמו זכור ושמור:
|
| 11בּוּקָ֥ה וּמְבוּקָ֖ה וּמְבֻלָּקָ֑ה וְלֵ֨ב נָמֵ֜ס וּפִ֣ק בִּרְכַּ֗יִם וְחַלְחָלָה֙ בְּכָל־מָתְנַ֔יִם וּפְנֵ֥י כֻלָּ֖ם קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר: |
| בוקה.
ריקנית:
|
| ומבוקה.
ומרוקנת על ידי בוקקים:
|
| ומבולקה.
מפורצת בחומותיה אישברטיר"א בלע"ז:
|
| ופיק ברכים.
כשלון ברכים כמו (שמואל א כה) לפוקה ולמכשול:
|
| קבצו פארור.
שחרורית כקדירה:
|
| 12אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד: |
| איה מעון אריות.
קינה היא על נינוה שהיתה מדור מלכים גבורים וחזקים כאריות:
|
| אשר הלך אריה לביא שם.
ת"י אתר דהוו אזלין מלכין ושבקין תמן בניהון הא כאריה דשרי לרוחצן:
|
| 13אַרְיֵ֚ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹֽרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֽוֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה: |
| אריה טורף בדי גורותיו.
כתרגומו מלכיה היו מביאים שלל רב עד שהיה די לבני ביתם:
|
| ומחנק.
בהמות לצורך לבאותיו כלומר מרבה אוצרותיו לבניו:
|
| . |
| וימלא טרף חוריו.
ת"י וממלן אוצרותיהן חטוף:
|
| 14הִֽנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֚י בֶֽעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֚י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה: |
| רכבה.
רוב רכב שבה קרטדי"ן בלע"ז ה"א יתירה היפך הלשון לריבוי מרכבות וכן (יחזקאל כ״ד:ו׳) סיר אשר חלאתה בה זוהם רב:
|
| ולא ישמע עוד קול מלאככה.
קול מלאכיך כמו שעשה כבר רבשקה וחביריו שלוחי אשור (ישעיה לז) ויקרא בקול גדול יהודית:
|
