פרק ב

1ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי־אָ֛וֶן וּפֹֽ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֚וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַֽעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ־לְאֵ֖ל יָדָֽם:
ופעולי רע על משכבותם: כל הלילה גומרים בלבם איך יעשו הרעה לבקר:
2וְחָֽמְד֚וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַֽחֲלָתֽוֹ:
ובתים ונשאו: מוסב על וחמדו חומדים בתים:
ונשאו: כמו ולקחו:
3לָכֵ֗ן כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִֽנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁר לֹֽא־תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֚א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא:
ולא תלכו רומה: ולא תהכון בקומה זקופה:
4בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֚י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵיךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק:
ונהה נהי נהיה: ונהה ל' עתיד כמו ועשה ופנה ונהה המקונן ואמר נהי נהיה בעולם ומהו הנהי אשר נהיה אמר:
שדוד נשדונו: אויבינו שדדונו. ולשון נשדנו שכתב בו נו"ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שני לשונות ל' נפעלנו ולשון פעלנו אילו כתב נשדנו היה הל' מוסב על הנשדדים ולא אל השודדים ואם כתב שדונו היה מוסב אל השודדים ולא לנשדדים עכשיו מוסב לשניהם נתננו ביד אשר שדונו ובלע"ז שומי"ר דימשטיור"א נשו"ט, ד"א נשדונו אנחנו גרמנו לעצמינו ששדדונו:
חלק עמי ימיר: נחלת חלק עמי נחלף לעכו"ם:
איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק: איך יסור אלי עוד להשיב לנו שדותינו אשר יחלק אותם העכו"ם הזה לו איך אפשר לשובב' עוד לי כל אלה דברי המקונן ונושא המשל:
איך ימיש לי : קומ"א שדיטורנר"א אמו"י כמו סורה אלי ויסור אליו:
5לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהֹוָֽה:
משליך חבל: חולק נחלה שכן דרך לחלק נחלה בחבל המדה:
6אַל־תַּטִּ֖יפוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣יפוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת:
אל תטיפו יטיפון: אל תנבאו להוכיחם לכם הנביאים אני אומר אשר תטיפו תמיד:
לא יסג כלמות: פן ישיגון אתכם כלימות מאתם כענין שנאמר (משלי ט׳:ח׳) אל תוכח לץ, כל טיף לשון נבואה כמו (עמוס ז׳:ט״ז) ולא תטיף על בית ישחק, (יחזקאל כ״א:ב׳) והטף אל דרום:
7הֶֽאָמ֣וּר בֵּֽית־יַֽעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַֽעֲלָלָ֑יו הֲל֚וֹא דְבָרַ֨י יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הֹלֵֽךְ:
האמור בית יעקב: הזאת יאמרו בית יעקב כששומעים את הרעה אשר נביאי מתנבאים להם:
הקצר רוח ה': שמא אין יכולת עתה לפניו להטיב ואין רוחו רחבה עליו לטוב כאשר היתה בימים הראשונים:
אם אלה מעלליו: כלו' להרע:
הלא דברי ייטיבו עם הישר הולך: אני לא קצרה רוחי ולא אלה מעללי זולתי לרשעים אך את הישר הולך היטב אטיב לו:
8וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹֽבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה:
ואתמול עמי לאויב יקומם: המקרא מחובר לשל מעלה הימנו אני טוב ומטיב אני ואת הדבר אשר למולו ובעבורו עמי אותו יקומם לאויב לו:
ממול שלמה אדר תפשיטון: כנגד אשר אתם גוזלים השלמה ולבוש תפארת ומפשיטים מעל כל העוברים עליכם בדרך:
מעוברים בטח שובי מלחמה: ממה שהיו סבורין להיות עוברין בטח הם נהפכו להיות שובי מלחמה כבני אדם השבים מן המלחמה חסירי מבגדים ומזון שלקחו אויביהם מה שעליהם:
שובי: כמו (ירמיהו ב׳:כ״א) סורי הגפן נכריה (צפניה ג) נוגי ממועד:
9נְשֵׁ֚י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם:
נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה: שאתם הורגים את בעליהן והן יושבות אלמנו' או לפי שאתם נוטלין את ממון בעליהם והם יושבים ומצירים ואין משמחין את נשותיהן:
תקחו הדרי: הדר הוד ועושר שנתתי להם:
10ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא־זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּֽעֲב֥וּר טָֽמְאָ֛ה תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ:
קומו ולכו כי לא זאת המנוחה: קומו וגלו מן הארץ כי לא כדרך זו נתתיה לכם למנוחה:
בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ: כי למען טמא אותה היא עוש' חבורת חבלי רשעים:
תחבל: לשון אגודות כמו (שמואל א י׳:ה׳) חבל נביאים (תהילים קי״ט:ס״א) חבלי רשעים וכן ת"י מסתיעין עלה לשון סיעה:
וחבל נמרץ: ובעת אגודתם כבר נועצו ביניהם ופירשו למה הם מתחברים:
נמרץ: דבר מפורש באר היטב כמו (איוב ו׳:כ״ה) מה נמרצו אמרי מה ימריצך (שם טז) קללה נמרצת (מלכים א ב):
11לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה:
לו איש הולך רוח: לו מוצאים איש הולך רוח איש שקר מתנבא להם שישתכרו ביין ובשכר הוא יהיה נביא מקובל לעם הזה:
12אָסֹ֨ף אֶֽאֱסֹ֜ף יַֽעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֚ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בָּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדָּֽבְר֔וֹ תְּהִימֶ֖נָה מֵֽאָדָֽם:
אסוף אאסוף: עוד ימים באים ואקבץ אתכם:
כצאן בצרה: כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות צאן:
בתוך הדברו: ת"י כעדרא בגו דירא מקום שהוא מתנהג שם וכן (ישעיה ה) ורעו כבשים כדברם:
תהימנה מאדם: תהיינה הערים הומיות מרוב אדם אשר בקרבה:
13עָלָ֚ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַיַּֽעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּֽעֲבֹ֚ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם:
עלה הפורץ: מושיעם הפורץ גדרת סירים ומסוכות חדקים ליישר לפניהם הדרך: