פרק ג

1וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר:
2ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וּקְרָ֚א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ:
3וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָֽיְתָ֚ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַֽהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים:
4וַיָּ֚חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַֽהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר עוֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת:
נהפכת: נחרבת (ולא אמר נחרבת כי נהפכת משמש שתי לשונות רע וטוב אם לא יעשו תשובה נחרבת, ואם יעשו תשובה אז נהפכת על אנשי נינוה קאי שיהפכו מרעה לטובה ויעשו תשובה הג"ה דר"ע):
5וַיַּֽאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם:
6וַיִּגַּ֚ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּֽעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר:
אדרתו: לבוש יקריה:
7וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָֽאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ:
ויזעק: צוה והכריז:
מטעם המלך וגדוליו: מעצת המלך וגדוליו ציוו להכריז:
8וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶֽחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם:
ויקראו אל אלהים בחזקה: אסרו אמהות לבד והולדות לבד אמרו לפניו רבש"ע אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו:
9מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָֽאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵֽחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד:
מי יודע: עבירו' שבידו ישוב:
10וַיַּ֚רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּֽי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָֽרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָֽאֱלֹהִ֗ים עַל־הָֽרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַֽעֲשֽׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה:
וינחם האלהים: נתעשת על הרעה לשוב ממנה: