| 1וַיֵּ֥רַע אֶל־יוֹנָ֖ה רָעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיִּ֖חַר לֽוֹ: |
| וירע אל יונה.
אמר עכשיו יאמרו העכו"ם שאני נבי' השקר:
|
| 2וַיִּתְפַּ֨לֵּל אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמַ֗ר אָֽנָּ֚ה יְהֹוָה֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֚י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֚רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָֽרָעָֽה: |
| הלא זה דברי.
יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תחריב' ואהיה שקרן בעיניהם:
|
| 3וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה קַח־נָ֥א אֶת־נַפְשִׁ֖י מִמֶּ֑נִּי כִּ֛י ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵֽחַיָּֽי: |
| 4וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה הַֽהֵיטֵ֖ב חָ֥רָה לָֽךְ: |
| 5וַיֵּצֵ֚א יוֹנָה֙ מִן־הָעִ֔יר וַיֵּ֖שֶׁב מִקֶּ֣דֶם לָעִ֑יר וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ שָׁ֜ם סֻכָּ֗ה וַיֵּ֚שֶׁב תַּחְתֶּ֙יהָ֙ בַּצֵּ֔ל עַד אֲשֶׁ֣ר יִרְאֶ֔ה מַה־יִּֽהְיֶ֖ה בָּעִֽיר: |
| 6וַיְמַ֣ן יְהֹוָֽה־אֱ֠לֹהִים קִֽיקָי֞וֹן וַיַּ֣עַל | מֵעַ֣ל לְיוֹנָ֗ה לִֽהְי֥וֹת צֵל֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ לְהַצִּ֥יל ל֖וֹ מֵרָֽעָת֑וֹ וַיִּשְׂמַ֥ח יוֹנָ֛ה עַל־הַקִּֽיקָי֖וֹן שִׂמְחָ֥ה גְדוֹלָֽה: |
| וימן.
לשון הזמנה:
|
| להציל לו מרעתו.
מחום השמש:
|
| קיקיון.
עשב הגדל למעלה בענפים רבים ומיצל וכך שמו:
|
| 7וַיְמַ֚ן הָֽאֱלֹהִים֙ תּוֹלַ֔עַת בַּֽעֲל֥וֹת הַשַּׁ֖חַר לַֽמָּֽחֳרָ֑ת וַתַּ֥ךְ אֶת־הַקִּֽיקָי֖וֹן וַיִּיבָֽשׁ: |
| ותך.
התולעת את הקיקיון במקום שיאמר לזכר ויך יאמר לשון נקבה ותך:
|
| 8וַיְהִ֣י | כִּזְרֹ֣חַ הַשֶּׁ֗מֶשׁ וַיְמַ֨ן אֱלֹהִ֜ים ר֚וּחַ קָדִים֙ חֲרִישִׁ֔ית וַתַּ֥ךְ הַשֶּׁ֛מֶשׁ עַל־רֹ֥אשׁ יוֹנָ֖ה וַיִּתְעַלָּ֑ף וַיִּשְׁאַ֚ל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ לָמ֔וּת וַיֹּ֕אמֶר ט֥וֹב מוֹתִ֖י מֵֽחַיָּֽי: |
| חרישית.
אמרו רבותינו בשעה שמנשבת משתקת כל הרוחות מפניה והיא חמה מאד וכן ת"י שתיקא:
|
| ויתעלף.
פשמיי"ר בלע"ז:
|
| 9וַיֹּ֚אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יוֹנָ֔ה הַֽהֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לְךָ֖ עַל־הַקִּֽיקָי֑וֹן וַיֹּ֕אמֶר הֵיטֵ֥ב חָֽרָה־לִ֖י עַד־מָֽוֶת: |
| 10וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה אַתָּ֥ה חַ֙סְתָּ֙ עַל־הַקִּ֣יקָי֔וֹן אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־עָמַ֥לְתָּ בּ֖וֹ וְלֹ֣א גִדַּלְתּ֑וֹ שֶׁבִּן־לַ֥יְלָה הָיָ֖ה וּבִן־לַ֥יְלָה אָבָֽד: |
| לא עמלת בו.
בחרישה וזריעה והשקאת מים:
|
| שבן לילה.
כמו בן לילה לא גדל אלא לילה אחד:
|
| 11וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּֽים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּֽין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּה: |
| אשר לא ידע וגו'.
קטנים:
|
| ובהמה רבה.
בני אדם גדולים ודעתן כבהמה שאינם מכירים מי בראם:
|
