1כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ: |
כלוב קיץ.
סל מלא סופי תאנים שאינם טובות:
|
2וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֚ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָֽאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֚א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ: |
3וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֚וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס: |
שירות היכל.
שהם משוררים בתוך היכלי הם במשתאותיהם:
|
רב הפגר.
סגי פגרי קטולין:
|
בכל מקום השליך הס.
בכל אתר יימר רמי וסליק השליכו מכאן (בס"א הסירו מכאן) הפגרים האלה:
|
4שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּֽׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית עֲנִיֵּי־ (כתיב עֲנִוֵּי) אָֽרֶץ: |
השואפים.
הבולעים אביון:
|
ולשבית.
כמו ולהשבית ודוגמא לשמיד מעוזניה (ישעיהו כ״ג:י״א) ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים ב ט׳:ט״ו):
|
5לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַֽעֲבֹ֚ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֚ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹֽאזְנֵ֥י מִרְמָֽה: |
מתי יעבור החדש.
זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכרו לעניים ברבית ויטלו שדותיהם:
|
יעבור החדש.
ת"י מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ול' העברה הוא כמו (ירמיהו מ״ו:י״ז) העביר המועד ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתייקר:
|
והשבת ונפתחה בר.
מתי תבוא השמיטה ותייקר התבואה ונפתח אוצרות בר שלנו:
|
להקטין איפה.
למכור במדה קטנה ואת כספינו נקבל בשקל גדול:
|
6לִקְנ֚וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּֽעֲב֣וּר נַֽעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר: |
בעבור נעלים.
בדיל דיחסנון:
|
ומפל בר נשביר.
ומהממת עיבורא נזבין, את הפסולת שנפל מן החטים בנפה נמכור ביוקר לעניים:
|
7נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַֽעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־מַֽעֲשֵׂיהֶֽם: |
8הַ֚עַל זֹאת֙ לֹֽא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָֽלְתָ֚ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה וְנִשְׁקְעָ֖ה (כתיב וְנִשְׁקְהָ֖) כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם: |
העל זאת לא תרגז הארץ.
וכי אין עון זה כדאי שתחרב עליו הארץ:
|
ועלתה כאור כלה.
ובמקום אחר הוא אומר ועלתה כיאור כלה (לקמן ט), וי"ת שניהם בשוה ויסק עלה מלך במשריתי' דסגיאין כמו נהרא ויחפינין כולה וקשה בעיני לפרש כאור כמו כיאור ויש לפרש כמו (איוב ל״ז:י״א) יפיץ ענן אורו על כפים כסה אור (שם לו) ועלתה כענן גשם כולה אפילה וחשיכה:
|
ונגרשה ונשקעה כיאור מצרים.
נילוס עולה אחת למ' שנה ומשקה את הארץ וכשהוא עולה מעלה רפש וטיט על שפתו וכשחוזר מהשקות חוזר על גדותיו ומימיו מצטללין והוא קרוי שיקוע שהטיט העוכר את מימיו נשקע ואחר כך תנוח:
|
ונגרשה.
כמו (ישעיה כז) ויגרשו מימיו רפש וטיט אף הארץ תקיא רשעים שבתוכה ואחר כך תנוח:
|
9וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּצָּֽהֳרָ֑יִם וְהַֽחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר: |
והבאתי השמש בצהרים.
כשיהא להם שלום גדול תבא מפלה פתאום ואמרו רבותינו (מ"ק כה) זה יומו של יאשיהו שמת בחרב של שלום כמו שאמרו רבותינו (תענית כב) אין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה שאמר לו ליאשיה (ד"ה ב ל"ה) מה לי ולך לא עליך אתה היום לא עליך אני בא היום כי אם לעבור דרך ארצך אל בית מלחמתי וגו':
|
השמש.
מלכות בית דוד נמשלה כשמש שנא' (תהילים פ״ט:ל״ז) וכסאו כשמש נגדי:
|
10וְהָֽפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַֽעֲלֵיתִ֚י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַֽחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר: |
והפכתי חגיכם לאבל.
כענין שנאמר (ד"ה ב לה) וכל יהודה וירושלים מתאבלים על יאשיהו:
|
וכל שיריכם לקינה.
כענין שנאמר (שם) ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם:
|
כאבל יחיד.
כאב שמתאבל על בן יחיד:
|
11הִנֵּ֣ה | יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֚ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽה: |
כי אם לשמוע.
שתפסוק מכם רוח הקדש:
|
12וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ: |
13בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלוֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּֽחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא: |
תתעלפנה.
תפרח רוחם כמו ויתעלף (יונה ד) וכן עצי השדה עולפו (יחזקאל ל״א:ד׳-ה׳) וכן בלשון משנה יתעלפה פשמיי"ר בלע"ז:
|
14הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָֽמְר֗וּ חֵ֚י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָֽפְל֖וּ וְלֹֽא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד: |
חי אלהיך דן.
אחד מן העגלים שהעמיד ירבעם בדן:
|