פרק ט

1רָאִ֨יתִי אֶת־אֲדֹנָ֜י נִצָּ֣ב עַל־הַמִּזְבֵּ֗חַ וַיֹּאמֶר֩ הַ֨ךְ הַכַּפְתּ֜וֹר וְיִרְעֲשׁ֣וּ הַסִּפִּ֗ים וּבְצָ֙עַם֙ בְּרֹ֣אשׁ כֻּלָּ֔ם וְאַֽחֲרִיתָ֖ם בַּחֶ֣רֶב אֶֽהֱרֹ֑ג לֹֽא־יָנ֚וּס לָהֶם֙ נָ֔ס וְלֹֽא־יִמָּלֵ֥ט לָהֶ֖ם פָּלִֽיט:
נצב על המזבח: מסתלק מכרובא למדבחא דרך יציאת חוץ על מזבח הזהב שהוא בהיכל והוא מעשר מסעות שנסעה שכינה:
הך הכפתור: שהוא בראש הגג:
וירעשו הספים: איסקופות הבית התחתונות כך יהרג המלך וירעדו השרים:
ובצעם בראש כולם: כמו ופצעם וי"ת כפתור המנורה טפי מנרתא יתקטל מלכא יאשיהו וירעשו הסיפים ויחרב ביתא ויתפגרון עזרתא:
ובצעם בראש כולם: ומאני מקדשא בשביא יהכון ובצעם כמו ממונם יגלה בראש כולם:
2אִם־יַחְתְּר֣וּ בִשְׁא֔וֹל מִשָּׁ֖ם יָדִ֣י תִקָּחֵ֑ם וְאִם־יַֽעֲלוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מִשָּׁ֖ם אֽוֹרִידֵֽם:
אם יחתרו בשאול: אם ידמון לאיטמרא כדבשאול:
ידי תקחם: במימרי ידברינון שנאיהון:
ואם יעלו השמים: ואם יסקון בטורין רמין עד צית שמיא מתמן במימרי יחתונון:
3וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖ש וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֚גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם:
בראש הכרמל: בריש מגדלי כרכיא:
משם אחפש: מתמן אפקיד בלושין ויבלשונונון:
בקרקע הים: בניסי ימא איי הים:
אצוה את הנחש: י"ת עממיא דתקיפין כחויא:
4וְאִם־יֵֽלְכ֚וּ בַשְּׁבִי֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב וַֽהֲרָגָ֑תַם וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֧י עֲלֵיהֶ֛ם לְרָעָ֖ה וְלֹ֥א לְטוֹבָֽה:
5וַאדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה הַצְּבָא֗וֹת הַנּוֹגֵ֚עַ בָּאָ֙רֶץ֙ וַתָּמ֔וֹג וְאָֽבְל֖וּ כָּל־י֣וֹשְׁבֵי בָ֑הּ וְעָֽלְתָ֚ה כַיְאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְשָֽׁקְעָ֖ה כִּיאֹ֥ר מִצְרָֽיִם:
הנוגע בארץ ותמוג: דנזיף בארעא וזיע ותמוג לשון נוע וה' הוא הנוגע בארץ ותמוג כלומר גזירה זאת מאתי יצאת:
6הַבּוֹנֶ֚ה בַשָּׁמַ֙יִם֙ מַֽעֲלוֹתָ֔יו (כתיב מַֽעֲלוֹתָ֔ו) וַֽאֲגֻדָּת֖וֹ עַל־אֶ֣רֶץ יְסָדָ֑הּ הַקֹּרֵ֣א לְמֵי־הַיָּ֗ם וַיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ:
ואגודתו: קבוצת בריותיו, ד"א קבוצות הישרים היא היתה יסוד הארץ לתקנת השמים שבשבילם הכל קיים:
הקורא למי הים: דאמר לכנשא משריין סגיאין כמי ימא:
7הֲל֣וֹא כִבְנֵי֩ כֻשִׁיִּ֨ים אַתֶּ֥ם לִ֛י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הֲל֣וֹא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל הֶֽעֱלֵ֙יתִי֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּפְלִשְׁתִּיִּ֥ים מִכַּפְתּ֖וֹר וַֽאֲרָ֥ם מִקִּֽיר:
הלא כבני כושיים אתם לי: למה אמנע מלהפרע מכם אחרי אשר אינכם שבים אלי הלא מן בני נח באתם כשאר עכו"ם ככושיים אשר נדמיתם להם כענין שנאמר (ירמיהו י״ג:כ״ג) היהפוך כושי עורו כך אתם תוכלו להטיב:
הלא: בטובתי תחילת בוחרי בכם היא הוצאה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ומה לי בכך אף פלשתים כך הוצאתי מכפתור כשבאו כפתורים על עוים כענין שנאמר (דברים ב׳:כ״ג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה וגו' כבשו גם בני עזה ושאר סרני פלשתים תחתיהם והוצאתים מידם ואעפ"כ לא עשיתים לי לעם:
וארם מקיר: וכן אני עתיד להעלות את ארם מקיר שיגלם שם סנחריב ולקץ הימים משתבטל מלכות אשור יצאו:
8הִנֵּ֞ה עֵינֵ֣י | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בַּמַּמְלָכָה֙ הַֽחַטָּאָ֔ה וְהִשְׁמַדְתִּ֣י אֹתָ֔הּ מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה אֶ֗פֶס כִּ֠י לֹ֣א הַשְׁמֵ֥יד אַשְׁמִ֛יד אֶת־בֵּ֥ית יַֽעֲקֹ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה:
והשמדתי אותה: הממלכה הם בית יהוא אבל בית יעקב לא אשמיד:
9כִּֽי־הִנֵּ֚ה אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֔ה וַֽהֲנִע֥וֹתִי בְכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֚ר יִנּ֙וֹעַ֙ בַּכְּבָרָ֔ה וְלֹֽא־יִפּ֥וֹל צְר֖וֹר אָֽרֶץ:
כי הנה אנכי מצוה: להגלותם ולהניעם בכל הגוים הנעה רבה ויתירה:
כאשר ינוע: מה שכוברין בכברה לאחר שנפלו ממנו סובין הדקין ונותרו הגסין שאין יכולין לצאת ואז המנענע מנענע בכל כחו:
ינוע: על ידי אחר ולא יתכן לקרות ינוע שהוא דבר הנע מאליו:
10בַּחֶ֣רֶב יָמ֔וּתוּ כֹּ֖ל חַטָּאֵ֣י עַמִּ֑י הָאֹֽמְרִ֗ים לֹֽא־תַגִּ֧ישׁ וְתַקְדִּ֛ים בַּֽעֲדֵ֖ינוּ הָֽרָעָֽה:
לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה: בשביל עוונינו לא תמהר הרעה לגשת ולבא:
11בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָֽדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַֽהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם:
ביום ההוא: אחרי בא עליהם כל אלה יבא יום ההוא המוכן לגאולה ובו:
אקים סוכת דוד הנופלת: י"ת מלכותא דבית דוד:
12לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֚ית אֱדוֹם֙ וְכָל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהֹוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת:
למען יירשו: ישראל את שארית וגו' ואת כל הגוים:
אשר נקרא שמי עליהם: אשר כמו כי:
13הִנֵּ֨ה יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנִגַּ֚שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֚יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכָל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה:
ונגש חורש בקוצר: והשיג דיש את בציר ובציר ישיג את זרע (ויקרא כ״ו:ה׳) לא יספיקו לחרוש עד שיבא הקציר ולא יספיקו לבצור עד שיבא עת הזרע:
תתמוגגנה: תרגם יונתן יתפלחן, קרקע עבודה מתמוגגת בבא גשמים:
עסיס: יין טוב ומתוק:
14וְשַׁבְתִּי֘ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֚ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָֽטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָֽכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם:
15וּנְטַעְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹ֨א יִנָּֽתְשׁ֜וּ ע֗וֹד מֵעַ֚ל אַדְמָתָם֙ אֲשֶׁר־נָתַ֣תִּי לָהֶ֔ם אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: