פרק ה

1שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:

2נָֽפְלָה֙ לֹֽא־תוֹסִ֣ף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ:

בתולת ישראל: משיגלו בימי הושע בן אלה (מלכים ב טז) לא יעמוד עוד מלך מעשרת השבטים:

נטשה על אדמתה: כל דבר המושלך ומוטל ונופץ על השדה קורהו נטישה:

3כִּ֣י כֹ֚ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:

היוצאת אלף: המוציאה אלף איש:

4כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ:

דרשוני וחיו: עלו לרגל לשלם נדריכם בירושלים:

5וְאַל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַֽעֲבֹ֑רוּ כִּ֚י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵ֥ית אֵ֖ל יִֽהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן:

ואל תדרשו בית אל וגו' ובאר שבע לא תעבורו: לא נאמר כאן אל תבואו ואל תדרשו אלא אל תעבורו למדנו שלא היתה שם עכו"ם אלא כל זמן שהיה א' מבני עשרת השבטים יוצא לדרוש ולא עבר את באר שבע עודנו יכול לפנות לבית המקדש לירושלי' ומשעבר את באר שבע הוא הדרך לעגל בית אל או לעגל שבדן וכן הוא במקום אחר (לקמן ח) חי אלהיך דן וחי וגו' ותדע שגזר הכתוב גזירת פורענות על גלגל ובית אל ולא גזר על באר שבע:

הגלגל גלה יגלה: לפי שמו קללתו וכן בית אל יש עיר שסמוכה לה ששמה בית און בספר (שופטים ז):

יהיה לאון: יהון ללמא והוא תרגום של הבל וזה דוגמת אם גלעד און אך שוא היו (הושע יב):

6דִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֚ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָֽכְלָ֥ה וְאֵֽין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל:

פן יצלח כאש: דילמא ידלק באשא רוגזיה:

בית יוסף: כמו לבית יוסף פן יצלח כאש. פן תעלה חמתו כאש לבית יוסף:

7הַהֹֽפְכִ֥ים לְלַֽעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ:

ההופכים ללענה משפט: ואינם זוכרין הפיכותי שאני הופך וכו':

8עֹשֵׂ֨ה כִימָ֜ה וּכְסִ֗יל וְהֹפֵ֚ךְ לַבֹּ֙קֶר֙ צַלְמָ֔וֶת וְי֖וֹם לַ֣יְלָה הֶחְשִׁ֑יךְ הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ:

הופך לבקר צלמות: יש ששרויין עתה בחשך ואני מאיר להם:

ויום לילה החשיך: ויש ששעתו עומדת לו כאור היום ואני מחשיכו ללילה:

הקורא למי הים: יונתן תרגם דאמר לכנשא משריין סגיאין כמי ימא ומבדר להון על אפי ארעא רבותינו פירשו על דור אנוש שהציף עליהם את מי אוקינוס:

ה' שמו: לו היה לכם לעבוד והוא היה מגביר אתכם על שונאיכם:

9הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא:

המבליג: המגביר כמו ואבליגה מעט (איוב י׳:כ׳) מבליגיתי עלי יגון (ירמיהו ח׳:י״ח):

שוד: אדם שדוד וחלש דמגבר חלשין על תקיפין ובזוזין על כרכי תקיפין משליט:

10שָֽׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ:

שנאו בשער מוכיח: אתם לא יראתם מפניו ומפני נביאיו ושנאתם את המוכיחים אתכם בשערי בתי דינא:

11לָ֠כֵן יַ֣עַן בּֽוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם:

בושסכם: כמו בוססכם על דל שאתם רומסין ורופסים על ראשו כמו בוססו את חלקתי (שם יב):

ומשאת בר תקחו: זקיפת מלווה שהפקעתם עליהם השערים למכור להם תבואה בריבית כדי ליטול נחלתם מהם לפיכך בתי' וכרמים אשר בניתם ונטעתם על אותן הנחלות לא יתקיימו בידכם:

ומשאת : ל' משא שמכבידי' עליהם:

כרמי חמד: כרמי חמדה:

12כִּ֚י יָדַ֙עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַֽעֲצֻמִ֖ים חַטֹּֽאתֵיכֶ֑ם צֹֽרְרֵ֚י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ:

צוררי צדיק: מעיקין ליה לזכאה:

בשער הטו: בשערי בתי דיניכם הטו משפט אביוני':

13לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא:

המשכיל: מי שהוא חכם ידום בבא הרעה ולא יהרהר אחר מה"ד שהרי כל אלה עשו:

כי עת רעה היא: עת המזומנת לקבל רעתם:

14דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִֽיהִי־כֵ֞ן יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם:

ויהי כן וגו': אם זאת תעשו אז יהי המקום עמכם כאשר אמרתם בלבבכם שתתקיים לכם גדולתכם:

15שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף:

שארית יוסף: כל ישראל נקראין על שמו לפי שכלכל אותם:

16לָ֠כֵן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֚י צְבָאוֹת֙ אֲדֹנָ֔י בְּכָל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכָל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָֽרְא֚וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי:

הו הו: ל' צעקה:

וקראו איכר אל אבל: יפגעו שיירות האיכרים החורשים בשדות בקול מספד האבלים הצועקים בחוצות:

ומספד אל יודעי נהי: ועביד מספדא יערע בדעביד אילייא ואינו אלא ל' כפול כמו משפטי ודיני (תהלים ט'):

17וּבְכָל־כְּרָמִ֖ים מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־אֶֽעֱבֹ֥ר בְּקִרְבְּךָ֖ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:

18ה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־י֣וֹם יְהֹוָ֑ה לָֽמָּה־זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהֹוָ֖ה הֽוּא־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹֽא־אֽוֹר:

הוי המתאוים וגו': האומרים ימהר יחישה מעשהו (ישעיהו ה׳:י״ט):

למה זה לכם וגו': משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפין לאורה כדאיתא בחלק:

19כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָנ֥וּס אִישׁ֙ מִפְּנֵ֣י הָֽאֲרִ֔י וּפְגָע֖וֹ הַדֹּ֑ב וּבָ֣א הַבַּ֗יִת וְסָמַ֚ךְ יָדוֹ֙ עַל־הַקִּ֔יר וּנְשָׁכ֖וֹ הַנָּחָֽשׁ:

20הֲלֹֽא־ח֛שֶׁךְ י֥וֹם יְהֹוָ֖ה וְלֹֽא־א֑וֹר וְאָפֵ֖ל וְלֹֽא־נֹ֥גַהּ לֽוֹ:

21שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹֽתֵיכֶֽם:

בעצרותיכם: קורבן כנישתכון כשאתם קוראי' עצר':

22כִּ֣י אִם־תַּֽעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹֽתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִֽיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט:

ושלם מריאיכם: ושלמי פטימיכון בהמות מפוטמות:

23הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע:

הסר מעלי המון שריך: שהלוים משוררים על הדוכן אחרי שאתם חמסנים ומעוותי משפט:

24וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן:

ויגל כמים משפט: וזאת תעשו וארצה לכם המשפט אשר כבשתם והסתרתם יגולה וישטף ביניכם כמים נובעים:

וצדקה: תגלה כנחל איתן:

25הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:

הזבחים ומנחה: וכי לזבחים ומנחות רצוני והלא במדבר לא דברתי את אבותיכם להקריב לי זבחים אני אמרתי אדם כי יקריב (ויקרא א׳:ב׳) כשירצה להקריב ואומר ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (מדב' ט) מגיד שלא עשו ישרא' במדבר אלא אותו פסח לבדו:

26וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם:

ונשאתם את סכות מלככם: חוזר לענין הפורעניות שלמעלה חשך להם יום ה' ולא אור ונשאתם בגולה עמכם את גלוליכם וירכיבום האויבים על צואריכם לשאת עמכם בגולה:

סכות. כיון. כוכב: שמות עכו"ם הן:

27וְהִגְלֵתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:

והגלתי אתכם מהלאה לדמשק: כלומר לא לשכנותיכם תגלו כאשר עד הנה שנמסרתם ביד מלכי ארם ולא היו שובים אתכם למקום רחוק אלא עד דמשק ומעתה ביד סנחרב אמסור אתכם והוא יגלה אתכם למרחוק: