פרק מח

1לְמוֹאָ֡ב כֹּֽה־אָמַר֩ יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֚וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה:

המשגב: שם מקום:

2אֵ֣ין עוֹד֘ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָֽשְׁב֚וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַֽחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב:

חשבון: ומדמן שם מקום ולפי שמותם הוא מזכיר פורענותם:

תדמי: תחרבי:

3ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵֽחֹרֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל:

4נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְעָקָ֖ה צְעִירֶֽיהָ (כתיב צְעִורֶֽיהָ) :

צעיריה: שולטנהא הצעירים מן המלכים:

5כִּי מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחִ֔ית (כתיב הַלֻּחִ֔ות) בִּבְכִ֖י יַֽעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּי בְּמוֹרַ֣ד חֹרוֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַֽעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ:

מעלה הלוחית: שם מקום הוא מעלת הר:

6נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֕נָה כַּֽעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר:

כערוער: מגדל ערוער עשוי במדבר ואין סביביו ישוב כי אם שוכני אהלים ומגדל העומד באין ישוב נראה כחורבה כן תירגם יונתן ומנחם פי' כערוער שם עץ מעצי היער:

7כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֚ךְ בְּמַֽעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֚א כְמוֹשׁ֙ (כתיב כְמֹישׁ֙) בַּגּוֹלָ֔ה כֹּֽהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽיו (כתיב יַחְדָּֽ) :

8וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:

9תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן:

תנו ציץ למואב: תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי ציץ כמו והיה לכם לציצית (במדבר ט״ו:ל״ט) ויקחני בציצת ראשי (יחזקאל ל"ח):

כי נצא תצא: כי במעופה וחפזון תצאו בגולה ויהיה נצא מגזרת נצה כן חברו מנחם וכן כי נצו גם נעו (איכה ד׳:ט״ו), ויונתן תרגם אעדו כתרא ממואב, תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב:

10אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהֹוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם:

מלאכת ה': מלאכת השחתת מואב שהיא שליחותו של מקום:

11שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֚ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֚ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר:

לא נמר: לא נחלף:

12לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ:

צועים: מריקים וכן מהר צועה להפתח (ישעיהו נ״א:י״ד) הוא הלוך המעיים בשלשול:

ונבליהם: חביותיה' של מואבים:

ונפצו: ישברו כמו איכה נחשבו לנבלי חרש (איכה ד׳:ב׳) כל נבל ימלא יין (לעיל יג):

13וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם:

מכמוש: אשר בטח בו:

מבית אל: עגל הזהב:

14אֵיךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה:

15שֻׁדַּ֚ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּֽחוּרָ֖יו יָֽרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:

16קָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִֽהֲרָ֖ה מְאֹֽד:

17נֻ֚דוּ לוֹ֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹֽדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֚ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה:

נודו לו: לשון קינה כמו אל תנוד לו:

18רְדִ֚י מִכָּבוֹד֙ וּֽשְׁבִ֣י (כתיב יּשְׁבִ֣י) בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֚ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ:

19אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַֽׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה:

שאלי נס ונמלטה: שאלי מן הנסים והנמלטים ממואב מה נהייתה אם נמלט כלום מהשחית:

20הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הֵילִ֣ילוּ | וּזְעָ֑קוּ (כתיב הֵילִ֣יליּ | וּזְעָ֑קיּ) הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב:

21וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֵיפָֽעַת (כתיב מֵופָֽעַת) :

ומשפט בא: ופורענות בא:

22וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם:

23וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן:

24וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָֽרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת:

25נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה:

26הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֚ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא:

השכירוהו: השקוהו תרעילה עד שישתכר:

גם הוא: כמו שהיה שחוק לו:

27וְאִ֣ם | ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֚ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָ֑א (כתיב נִמְצָ֑אה) כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד:

תתנודד: היית מניד בראשך ומתלוצץ על חרבנו, ל"א כי מדי דבריך בו שהיית מתרונן על חרבנו אתה מתנודד לצאת בגולה וכת"י על דאסגיתון עליהון פתגמין בכן תטלטלון:

28עִזְב֚וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַּסֶּ֔לַע יֹֽשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת:

בעברי פי פחת: מקום שהמים כורין תחת גידודי שפת הנחל הגבוהים וכשהנחל מתמעט נמצאת הגומא ריקנית והיונה מקננת באחת מעב' הגומא וכשנחל רבה שוטף את הקן והיא נודדת משם כך שמעתי ויונתן לא תרגם כן והוה כיונא דשבקא פום שובכה ונחתא ושריא בארעית גובא:

29שָׁמַ֥עְנוּ גְאֽוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַֽאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ:

30אֲנִ֚י יָדַ֨עְתִּ֨י נְאֻם־יְהֹוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ:

עברתו ולא כן: שנאתו לישראל לא באמת ולא במשפט:

בדיו: גבוריו:

לא כן עשו: לא כגמול השיבו לזרע אברה' שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהם:

31עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִיר־חֶ֖רֶשׂ יֶֽהְגֶּֽה:

קיר חרש: עיר מארץ מואב:

יהגה: גונח כיונים הוגים:

32מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֚ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִֽישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֖ד נָפָֽל:

מבכי יעזר אבכה לך: כשנאמרה נבואה זו כבר חרבה יעזר והיא סמוכה למואב:

אבכה לך: אבכה בשבילך דוגמת אותו בכי כי גם את תחרבי כמוהו:

הגפן שבמה: ארץ כרמים היתה:

נטישותיך: לפי שדימה אותה לגפן דימה את גבוריה לנטישות הגפן:

עברו ים: הלכו בגולה:

קיצך: לשון קיץ תאנים וקצך שהיא ל' קץ אין בו יו"ד והצד"י דגושה:

33וְנֶֽאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִֽיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹֽא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד:

ונאספה: וכלתה שלא תראה:

לא ידרוך: ענבים בקול ענות הידד בשמחה כאשר היו עושים:

הידד לא הידד: שהידד יצעקו לא יהי הידד הראשון כי אם הידד של מנוסת חרב:

34מִזַּֽעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָֽתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּי גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִֽהְיֽוּ:

עגלת שלישיה: מדינה גברתנית:

35וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָ֑ה מַֽעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵֽאלֹהָֽיו:

36עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֚י לְמוֹאָב֙ כַּֽחֲלִלִ֣ים יֶֽהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִיר־חֶ֔רֶשׂ כַּֽחֲלִילִ֖ים יֶֽהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ:

על כן יתרת עשה: על אשר גאוה עשה לכך אבדו:

37כִּ֚י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֚ל כָּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק:

גדדות: שריטות:

38עַ֣ל כָּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹֽבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהֹוָֽה:

39אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו:

איך חתה הילילו: הילילו עליה ואמרו איך חתה:

40כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב:

כנשר ידאה: האויב אל מואב:

ידאה: יעוף:

41נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֚י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה:

הקריות: שם העיר:

42וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָ֖ה הִגְדִּֽיל:

43פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהֹוָֽה:

פחד ופחת: אלו ב' דברים קשים זה אצל זה שהפחד גורם לו לנוס והפחת מוכן ליפול בו:

פחת: פוש"א בלע"ז:

44 הַנָּ֞ס (כתיב הַנָּ֞יס) מִפְּנֵ֚י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה:

45בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָֽמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּֽי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵֽחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶֽהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן:

בצל חשבון: שהיא גבוהה ויש לה צל:

עמדו: הנסים לנוח בצל אשר לא היה בהן עוד כח לנוס:

מבן סיחון: מעיר סיחון כמו בן ראובן (ביהושע ט):

וקדקד: אטריפירצד"א בלע"ז ומנחם חברו ל' מקור וי"ת ויקירי לשון יקר:

בני שאון: אותם שהיו מגביהים קול תפארת:

46אֽוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֚וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה:

47וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבֽוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב: