| 1אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה: |
| אל פלשתים.
על פלשתים:
|
| בטרם יכה פרעה את עזה.
כשהיה נבוכדנצר צר על ירושלים בשנה העשירית לצדקיהו יצא חיל פרעה ממצרים ויעלו הכשדים מעל ירושלים שמע פרעה ושטף את עזה ושב לארצו בסדר עולם:
|
| 2כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֚ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ: |
| 3מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֚וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם: |
| שעטת.
אין לו דמיון ויונתן תרגמו מפסועית:
|
| מרעש לרכבו.
מרעש אשר לרכבו:
|
| גלגליו.
אופני מרכבותיו:
|
| לא הפנו אבות אל בנים.
להצילם:
|
| 4עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֚ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֚ד יְהֹוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר: |
| להכרית לצור ולצידון.
פלשתים היו עוזרים אותם מאויביהם:
|
| אי כפתור.
איזל"ש בלע"ז:
|
| 5בָּ֚אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי: |
| נדמתה.
נחרבה:
|
| תתגודדי.
תשרטי באבל ובבכי:
|
| 6ה֗וֹי חֶרֶב לַֽיהֹוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אֶל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָֽגְעִ֖י וָדֹֽמִּי: |
| חרב לה'.
שהקב"ה מביא לעולם:
|
| הרגעי.
לשון מרגוע:
|
| 7אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהֹוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶל־אַשְׁקְלֹ֛ון וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ: |
