פרק מז

1אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא אֶל־פְּלִשְׁתִּ֑ים בְּטֶ֛רֶם יַכֶּ֥ה פַרְעֹ֖ה אֶת־עַזָּֽה:
אל פלשתים: על פלשתים:
בטרם יכה פרעה את עזה: כשהיה נבוכדנצר צר על ירושלים בשנה העשירית לצדקיהו יצא חיל פרעה ממצרים ויעלו הכשדים מעל ירושלים שמע פרעה ושטף את עזה ושב לארצו בסדר עולם:
2כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנֵּה־מַ֜יִם עֹלִ֚ים מִצָּפוֹן֙ וְהָיוּ֙ לְנַ֣חַל שׁוֹטֵ֔ף וְיִשְׁטְפוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ וְזָֽעֲקוּ֙ הָֽאָדָ֔ם וְהֵילִ֕ל כֹּ֖ל יוֹשֵׁ֥ב הָאָֽרֶץ:
3מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹֽא־הִפְנ֚וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵֽרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם:
שעטת: אין לו דמיון ויונתן תרגמו מפסועית:
מרעש לרכבו: מרעש אשר לרכבו:
גלגליו: אופני מרכבותיו:
לא הפנו אבות אל בנים: להצילם:
4עַל־הַיּ֗וֹם הַבָּא֙ לִשְׁד֣וֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּ֔ים לְהַכְרִ֚ית לְצֹר֙ וּלְצִיד֔וֹן כֹּ֖ל שָׂרִ֣יד עֹזֵ֑ר כִּֽי־שֹׁדֵ֚ד יְהֹוָה֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים שְׁאֵרִ֖ית אִ֥י כַפְתּֽוֹר:
להכרית לצור ולצידון: פלשתים היו עוזרים אותם מאויביהם:
אי כפתור: איזל"ש בלע"ז:
5בָּ֚אָה קָרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי:
נדמתה: נחרבה:
תתגודדי: תשרטי באבל ובבכי:
6ה֗וֹי חֶרֶב לַֽיהֹוָ֔ה עַד־אָ֖נָה לֹ֣א תִשְׁקֹ֑טִי הֵאָֽסְפִי֙ אֶל־תַּעְרֵ֔ךְ הֵרָֽגְעִ֖י וָדֹֽמִּי:
חרב לה': שהקב"ה מביא לעולם:
הרגעי: לשון מרגוע:
7אֵ֣יךְ תִּשְׁקֹ֔טִי וַֽיהֹוָ֖ה צִוָּה־לָ֑הּ אֶל־אַשְׁקְלֹ֛ון וְאֶל־ח֥וֹף הַיָּ֖ם שָׁ֥ם יְעָדָֽהּ: