פרק כד

1הִרְאַנִי֘ יְהֹוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּֽוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מֽוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֑ה אַֽחֲרֵ֣י הַגְל֣וֹת נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶֽחָרָ֚שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל:

דודאי: קדרות:

מועדים: מוכנים:

החרש: והמסגר תלמידי חכמים שגלו עם יכניה וכבר פירשתיו בספר (מ"ב כד) החרש והמסגר לימייטראה ליפורטי"ר בלעז, ל"א החרש והמסגר החרש ל' חרש המסגר ל' סגור כלומר חכמים גדולים בתורה שכשהיה אחד מהם מדבר הכל שותקים מסגר שהיו סוגרים ואין פותח:

2הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּר֑וֹת וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ:

כתאני הבכרות: שבישלו כל צרכן בתחלת בכורי תאינים שהם חביבות על מוצאיהם בראשיתם:

3וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י מָה־אַתָּ֚ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָֽאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֚ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ:

4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:

5כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה כֵּ֣ן אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה:

כן אכיר את גלות וגו': הרי זה מקרא מסורס כן אכיר לטובה את גלות יהודה שהגליתי כבר יכניה וגלותו:

6וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֚י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ:

אתוש: ל' עקירה:

7וְנָֽתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּי אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם:

8וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֚ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת | שְׁאֵרִ֣ית יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּֽשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

9וּנְתַתִּים֙ לְזַֽעֲוָ֣ה (כתיב לְזַֽוֲעָ֣ה) לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֚ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם:

לזעוה לרעה לכל ממלכות הארץ: שישמעו הרעה הבאה עליהם ויזועו:

ולשנינה: שישננו וידברו הכל בפורענותם:

10וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָֽרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַֽאֲבֽוֹתֵיהֶֽם: