| 1וַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אִם־יַֽעֲמֹ֨ד מֹשֶׁ֚ה וּשְׁמוּאֵל֙ לְפָנַ֔י אֵ֥ין נַפְשִׁ֖י אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שַׁלַּ֥ח מֵעַל־פָּנַ֖י וְיֵצֵֽאוּ: |
| משה ושמואל:
שניהם נזקקו לבקש רחמים על ישראל ומתחלה החזירום למוטב ואח"כ התפללו עליהם ולא עלה בלבם להשיב אפי עד שהחזירום למוטב, משה שימו איש חרבו וגו' (שמות ל״ב:ל׳) ויזר על פני המים וגו' (שם) ואח"כ אעלה אל ה' אולי אכפרה, שמואל במצפה ויסירו בני ישראל את הבעלים (שמואל א ז׳:ה׳) ואח"כ קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל עליכם (שם) אתה אינך יכול להשיבם אלי לכך אל תתפלל עליהם:
|
| נפשי:
רצוני:
|
| 2וְהָיָ֛ה כִּֽי־יֹֽאמְר֥וּ אֵלֶ֖יךָ אָ֣נָה נֵצֵ֑א וְאָֽמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר לַמָּ֚וֶת לַמָּ֙וֶת֙ וַֽאֲשֶׁ֚ר לַחֶ֙רֶב֙ לַחֶ֔רֶב וַֽאֲשֶׁ֚ר לָֽרָעָב֙ לָֽרָעָ֔ב וַֽאֲשֶּׁ֥ר לַשְּׁבִ֖י לַשֶּֽׁבִי: |
| אשר למות וגו':
כל המאוחר בפ' קשה מחבירו חרב קשה ממות מיתת חרב מנוולת ומיתה על מטתו אינה מנוולת וכן הוא אומר (תהילים קט״ז:ט״ו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו רעב קשה מחרב שזה מצטער וזה אינו מצטער וכן הוא אומר טובים היו חללי חרב מחללי רעב שבי כולהו איתנהו בגוה:
|
| 3וּפָֽקַדְתִּ֨י עֲלֵיהֶ֜ם אַרְבַּ֚ע מִשְׁפָּחוֹת֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אֶת־הַחֶ֣רֶב לַֽהֲרֹ֔ג וְאֶת־הַכְּלָבִ֖ים לִסְחֹ֑ב וְאֶת־ע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ לֶאֱכֹ֥ל וּלְהַשְׁחִֽית: |
| ופקדתי:
לשון מינוי ופקידות:
|
| לסחוב:
לגרר וכן אם לא יסחבום (לקמן מט):
|
| 4וּנְתַתִּ֣ים לְזַֽעֲוָ֔ה (כתיב לְזַֽוֲעָ֔ה) לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַל מְנַשֶּׁ֚ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם: |
| לזעוה:
מגזרת לא קם ולא זע (אסתר ה׳:ט׳) וכמוהו גאוה מגזרת גא מאד (ישעיה טו):
|
| לכל ממלכות הארץ:
כל השומע רעה שבאה עליהם יזוע:
|
| 5כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֚ל עָלַ֙יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ: |
| ינוד:
יקונן:
|
| ומי יסור:
אליך לנטות מדרכו אליך לשאול לך לשלום:
|
| 6אַ֣תְּ נָטַ֥שְׁתְּ אֹתִ֛י נְאֻם־יְהֹוָ֖ה אָח֣וֹר תֵּלֵ֑כִי וָאַ֨ט אֶת־יָדִ֚י עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאַשְׁחִיתֵ֔ךְ נִלְאֵ֖יתִי הִנָּחֵֽם: |
| נלאתי הנחם:
כמה פעמים חשבתי להשחית ונחמתי על הרעה עתה נלאיתי הנחם, הנחם דפורפנשי"ר בלעז:
|
| 7וָֽאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַֽׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֚לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ: |
| במזרה:
נפה שקורין וו"ן בלעז כזה שהוא זורה שעורין שלא יהו כולן גולין למקום אחד:
|
| 8עָֽצְמוּ־לִ֚י אַלְמְנוֹתָיו֙ (כתיב אַלְמְנוֹתָו֙) מֵח֣וֹל יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד בַּֽצָּֽהֳרָ֑יִם הִפַּ֚לְתִּי עָלֶ֙יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֽוֹת: |
| עצמו לי:
רבו לפני אלמנותיו:
|
| על אם:
על ירושלים שהיתה עיר ואם בישראל:
|
| ובצהרים:
הכל יהא גלוי לפניו כל גנזי מטמונם:
|
| הפלתי עליה פתאום עיר:
השכנתי עליהם פתאום גייסות של עיר ובהלות רבות, ויש פותרים עיר ל' שונא כמו ויהי עריך (שמואל א כ״ח:ט״ז) ופשרי' לערך (דניאל ג):
|
| 9אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָֽפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ בָּ֥א (כתיב בָּ֥אה) שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵֽרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹֽיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| אמללה יולדת השבעה:
שומרון וכנסייה של עשרת שבטים שעמדו מהם ז' משפחות כבר אומללה וגלתה:
|
| ושאריתם:
אלו יהודה וקצת בנימן שנשתיירו בישראל לחרב אתן אלו הן שבע משפחות ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע וביתו:
|
| נפחה נפשה:
ל' דאבה נפשה מתרגמינן ודאבון נפש (דברים כ״ח:ס״ה) ומפחן נפש:
|
| בעוד יומם:
בלא זמנם מהרו ליפול כך נדרש במס' גיטין, ובמדרש רבי תנחומא דרשו כלפי ירושלים ומונה שבעה רשעים יהורם יהואש אחז מנשה אמון יהויקים צדקיהו אך יש למנות עוד רחבעם אביה אמציה אחזיה:
|
| וחפרה:
ל' בושת:
|
| 10אֽוֹי־לִ֚י אִמִּי֨ כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי אִ֥ישׁ רִ֛יב וְאִ֥ישׁ מָד֖וֹן לְכָל־הָאָ֑רֶץ לֹֽא־נָשִׁ֥יתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִ֖י כֻּלֹּ֥ה מְקַלְלָֽוְנִי: |
| אוי לי אמי:
ירמיה היה מתאונן על עצמו שהיו שונאין אותו בני עירו על דברי תוכחותיו:
|
| ואיש מדון:
איש מריבה כמו לא ידון רוחי (בראשית ו׳:ג׳):
|
| לא נשיתי:
כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כ״ב:כ״ד):
|
| כלה מקללוני:
איני רב עמהם על עסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי והרי כל העם מקללני:
|
| 11אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֥א שֵֽׁרִיתִ֖יךָ (כתיב שֵֽׁרִותִ֖ךָ) לְט֑וֹב אִם־ל֣וֹא | הִפְגַּ֣עְתִּי בְךָ֗ בְּעֵ֥ת־רָעָ֛ה וּבְעֵ֥ת צָרָ֖ה אֶת־הָֽאֹיֵֽב: |
| שריתיך:
השארתיך ל' שארית וכן פתרו מנחם אבל דונש פתר אותו ל' התרה ושריתיך כמו (דניאל ה׳:י״ב) משרי קטרין ופתרון שריתיך כן הוא שנאמר הנה פתחתיך היום מן האזיקים (לקמן מ) כלומר ביום אשר הקים ה' את דברו נאמר לו ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבלה, וגם ישראל בקשו ממנו שיתפלל בשבילם כאשר נאמר לו התפלל בעדינו אל ה' אלהינו כי נשארנו מעט מהרבה (לקמן מב):
|
| אם לא:
ל' שבוע':
|
| הפגעתי בך בעת רעה:
את האויב כשתבא עליהם הרעה יפגעו בך שתבקש רחמים עליהם כגון צדקיה אמר לו דרש נא בעדנו את ה' וגו' ד"א נבוזראדן יבקש מאתך אם טוב בעיניך לבא אתי בבלה (לקמן מ):
|
| 12הֲיָרֹ֨עַ בַּרְזֶ֧ל | בַּרְזֶ֛ל מִצָּפ֖וֹן וּנְחֹֽשֶׁת: |
| הירוע ברזל ברזל מצפון:
אומר אני ברזל הבא מצפון קשה משאר ברזל וכן פתרונו הם נמשלו לברזל הולכי רכיל נחשת וברזל (לעיל ו) ובירמיה נאמר נתתיך לעמוד ברזל ולחומת נחשת (לעיל א) ושלו חזק משלהם כי נבוכדנצר מצפון יבא כדבריו עליהם:
|
| הירוע:
הירוצץ ברזל שלהם את שלך, ד"א הירוצץ פרעה הבא בעזרתכם שהוא קשה כברזל את נבוכדנצר שהוא ברזל הבא מצפון ונחשת ותרגום יונתן נוטה לצד זה:
|
| 13חֵילְךָ֧ וְאוֹצְרֹתֶ֛יךָ לָבַ֥ז אֶתֵּ֖ן לֹ֣א בִמְחִ֑יר וּבְכָל־חַטֹּאותֶ֖יךָ וּבְכָל־גְּבוּלֶֽיךָ: |
| חילך:
ל' ממון:
|
| ואוצרותיך:
לישראל הוא אומר:
|
| ובכל חטאתיך:
ולמען כל חטאתיך תהי זאת לך:
|
| ובכל גבוליך:
אשר העמדת אלילים בכולן:
|
| 14וְהַֽעֲבַרְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בְּאֶ֖רֶץ לֹ֣א יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קָֽדְחָ֥ה בְאַפִּ֖י עֲלֵיכֶ֥ם תּוּקָֽד: |
| 15אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהֹוָ֗ה זָכְרֵ֚נִי וּפָקְדֵ֙נִי֙ וְהִנָּ֚קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה: |
| אל לארך אפך תקחני:
תרגום יונתן לא תתן ארכא לעולבני אל תקח את ריבי להניחו לארך אפך אלא מהר והנקם לי:
|
| שאתי:
כמו סבלתי:
|
| עליך:
בשבילך:
|
| 16נִמְצְא֚וּ דְבָרֶ֙יךָ֙ וָאֹ֣כְלֵ֔ם וַיְהִ֚י דְבָֽרְךָ֙ (כתיב דְבָֽרְיךָ֙) לִ֔י לְשָׂשׂ֖וֹן וּלְשִׂמְחַ֣ת לְבָבִ֑י כִּֽי־נִקְרָ֚א שִׁמְךָ֙ עָלַ֔י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י צְבָאֽוֹת: |
| נמצאו דבריך ואוכלם:
לתאוה מתחלה והיו לששון כי דמיתי שישמעו אלי עתה:
|
| 17לֹֽא־יָשַׁ֥בְתִּי בְסוֹד־מְשַֽׂחֲקִ֖ים וָֽאֶעְלֹ֑ז מִפְּנֵ֚י יָֽדְךָ֙ בָּדָ֣ד יָשַׁ֔בְתִּי כִּֽי־זַ֖עַם מִלֵּאתָֽנִי: |
| מפני ידך:
מפני נבואה הבאה לי מאתך:
|
| ישבתי:
יחידי ומשתומם באבילות כי נבואת זעם מלאתני בחורבן ביתך:
|
| 18לָ֣מָּה הָיָ֚ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶֽאֱמָֽנוּ: |
| אנושה:
חולה כמו ויאנש ויחלה בבנה של בת שבע:
|
| היו תהיה לי:
אתה הווה לי:
|
| כמו אכזב:
כאדם שמבטחו נפסק ממנו שאתה מניחני להצטער בידם:
|
| אכזב:
מקור פוסק פייליינ"ץ בלעז:
|
| מים לא נאמנו:
לסמוך עליהם:
|
| 19לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִם־תָּשׁ֚וּב וַֽאֲשִֽׁיבְךָ֙ לְפָנַ֣י תַּֽעֲמֹ֔ד וְאִם־תּוֹצִ֥יא יָקָ֛ר מִזּוֹלֵ֖ל כְּפִ֣י תִֽהְיֶ֑ה יָשֻׁ֚בוּ הֵ֙מָּה֙ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־תָשׁ֥וּב אֲלֵיהֶֽם: |
| לכן:
בעבור שאני סובל הצרות האלה:
|
| כה אמר ה':
לי:
|
| אם תשוב:
אתה ישראל ע"י ואשיבך אני אליו אמר לי לפני תעמוד:
|
| ואם תוציא יקר מזולל:
אם תוציא אדם הגון מאדם רשע שתחזירנו למוטב:
|
| כפי תהיה:
שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה:
|
| ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם:
יתובון אינון לפתגמך ואת לא תתוב למטעי בתריהון:
|
| 20וּנְתַתִּ֜יךָ לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה לְחוֹמַ֚ת נְח֙שֶׁת֙ בְּצוּרָ֔ה וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י לְהוֹשִֽׁיֽעֲךָ֥ וּלְהַצִּילֶ֖ךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה: |
| 21וְהִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֣ד רָעִ֑ים וּפְדִתִ֖יךָ מִכַּ֥ף עָֽרִצִֽים: |
