פרק יג

1כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֚יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מָתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ:

אזור: פורצינ"ט בלעז:

ובמים לא תביאהו: לכבסו כשיהא מלא זיעה כדי שימהר לירקב:

2וָֽאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָֽאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וָֽאָשִׂ֖ם עַל־מָתְנָֽי:

3וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר:

4קַ֧ח אֶת־הָֽאֵז֛וֹר אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מָתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטָמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע:

5וָֽאֵלֵ֕ךְ וָֽאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אוֹתִֽי:

6וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י קוּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֚ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטָמְנוֹ־שָֽׁם:

7וָֽאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָֽאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָֽאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל:

לא יצלח לכל: אינו ראוי לכלום:

8וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:

9כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּא֥וֹן יְרֽוּשָׁלִַ֖ם הָרָֽב:

10הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרַ֜ע הַמֵּֽאֲנִ֣ים | לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּֽלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּֽחֲו‍ֹ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּֽאֵז֣וֹר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל:

ויהי כאזור הזה: גאונם יהיה כאזור הזה הנרקב:

11כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָֽאֵז֜וֹר אֶל־מָתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַ֠י אֶת־כָּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כָּל־בֵּ֚ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ:

12וְאָמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָֽמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֙עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כָל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן:

נבל: כלי חרס הוא ועשוי להכניס בו יין:

13וְאָֽמַרְתָּ֙ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֠א֩ת וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּֽשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּֽהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י יְרֽוּשָׁלִָ֖ם שִׁכָּרֽוֹן:

14וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָֽאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹֽא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם:

ונפצתים איש אל אחיו: אכה זה על זה עד שישברו חתיכות דקות כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ונפץ את עולליך (שם קלז) וכן כל ניפוץ שבמקרא:

והאבות והבנים: אנפץ זה אצל זה:

15שִׁמְע֥וּ וְהַֽאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר:

16תְּנוּ֩ לַֽיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֚ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֚ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת וְשִׁ֖ית (כתיב יְשִׁ֖ית) לַֽעֲרָפֶֽל:

יתנגפו: יכשלו אצופי"ר בלעז:

הרי נשף: הרי חשך בלכתם בגולה:

ושית לערפל: כמו ולשית את האור לערפל:

17וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֚ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהֹוָֽה:

מפני גוה: מפני גדולה שלכם שתתבטל ד"א מפני גאותה של מלכות שמים שתנתן לאלילים של כשדים:

18אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֚י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּפְאַרְתְּכֶֽם:

למלך ולגבירה: יהויכין ואמו:

ירד מראשותיכם: וושטרי קאי"ץ בלעז עלייתכם כמו שנאמר (מלכים ב כח) ויצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו וכולם הוליכם בגולה:

19עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הָגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הָגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים:

ערי הנגב סגרו: לפני הבאין עליהם מן הצפון ערי א"י סגורות מאימת נבוכדנצר:

הגלת שלומים: לא ילחם יהויכין כי לשלום יצא ויגלהו, ל"א שלומים גרדונאמינ"ץ בלעז כלומר תשלום עוונם וכן ת"י איתקבלו תושלמת חוביהון:

20 שְׂא֚וּ (כתיב שְׂא֚יּ) עֵֽינֵיכֶם֙ וּרְא֔וּ (כתיב וּרְא֔יּ) הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֙דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ:

שאו עיניכם וראו: את הבאים עליכם מצפון:

איה העדר נתן לך: אחר שיגלו יאמר לירושלים כן:

21מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַתְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֚וֹא חֲבָלִים֙ יֹאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה:

מה תאמרי כי יפקוד: הקב"ה עליך:

למדת אותם עליך אלופים לראש: שלחתם אליהם מלאכים לכשדיים להביא משם אלילים שלהם לעבדם כמו שנא' (ביחזקאל כ״ג:ט״ז) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה, ד"א למדת אותם עליך אלופים חזקיהו שהראה לשלוחי מרודך בלאדן את כל בית נכאתה (ישעיהו ל״ט:א׳):

22וְכִ֚י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲו‍ֹנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ:

שוליך: שיפולי הבגדים טי"ש אורלא"ש בלעז כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה:

נחמסו עקביך: נגזרו דרכיך, נחמסו כמו ויחמס כגן שוכו (איכה ב׳:ו׳):

עקביך: טרצי"ש בלעז פסקו עוברי דרכים:

23הֲיַֽהֲפֹ֚ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּֽוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ:

כושי: שם אדם שחור וקורין מא"ר בלעז:

ונמר: ליאפר"ט בלעז:

חברבורותיו: הנמר מנומר הוא והם החברבורות טק"ש בלעז ואי אפשר שיהפכו:

הרע: כמו להרע:

24וַֽאֲפִיצֵ֖ם כְּקַ֣שׁ עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר:

25זֶ֣ה גֽוֹרָלֵ֧ךְ מְנַת־מִדַּ֛יִךְ מֵֽאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר:

מנת מדיך: חלק מדותיך מדה כנגד מדה:

26וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ:

חשפתי שוליך: גיליתי שיפולי בגדיך להפכם על פניך:

27נִאֻפַ֚יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַֽחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד:

מצהלותיך: כצהלת סוסים נואפים:

אחרי מתי: תטהרי עוד: