פרק י

1שִׁמְע֣וּ אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
2כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־דֶּ֚רֶךְ הַגּוֹיִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵֽאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּֽי־יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִ֖ם מֵהֵֽמָּה:
אל דרך הגוים אל תלמדו: ואז מאותות השמים אל תחתו מחמה לוקה וממאורות לוקין:
3כִּֽי־חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַֽעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּמַּֽעֲצָֽד:
חרש: אומן:
מעצד: דולדוייר"א בלעז:
4בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב יְיַפֵּ֑הוּ בְּמַסְמְר֧וֹת וּבְמַקָּב֛וֹת יְחַזְּק֖וּם וְל֥וֹא יָפִֽיק:
מסמרות: קלוי"ש בלע"ז:
ומקבות: קורנס מרטי"ל בלעז:
יפיק: יכרע ברכיו ל' פוקה (שמואל א כה) ופיק ברכים (נחום ב):
5כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֙מָּה֙ וְלֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ נָשׂ֥וֹא יִנָּשׂ֖וּא כִּי לֹ֣א יִצְעָ֑דוּ אַל־תִּֽירְא֚וּ מֵהֶם֙ כִּי־לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אוֹתָֽם:
כתומר מקשה: מקיש אותם בקורנס עד שזוקף לו קומה כדקל:
אל תיראו מהם: אם תפרשו מהם כי לא ירעו לכם:
וגם היטיב אין אותם: אם תעבדום, היטיב כמו להיטיב:
6מֵאֵ֥ין כָּמ֖וֹךָ יְהֹוָ֑ה גָּד֥וֹל אַתָּ֛ה וְגָד֥וֹל שִׁמְךָ֖ בִּגְבוּרָֽה:
7מִ֣י לֹ֚א יִרָֽאֲךָ֙ מֶ֣לֶךְ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֥י לְךָ֖ יָאָ֑תָה כִּ֣י בְכָל־חַכְמֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם וּבְכָל־מַלְכוּתָ֖ם מֵאֵ֥ין כָּמֽוֹךָ:
לך יאתה: לך נאה:
8וּבְאַחַ֖ת יִבְעֲר֣וּ וְיִכְסָ֑לוּ מוּסַ֥ר הֲבָלִ֖ים עֵ֥ץ הֽוּא:
ובאחת יבערו: עכו"ם ומה היא האחת מוסר הבלים של עץ שלהם ויתייסרו עליו, יבערו ל' שטות וכן ויכסלו:
9כֶּ֣סֶף מְרֻקָּ֞ע מִתַּרְשִׁ֣ישׁ יוּבָ֗א וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז מַֽעֲשֵׂ֥ה חָרָ֖שׁ וִידֵ֣י צוֹרֵ֑ף תְּכֵ֚לֶת וְאַרְגָּמָן֙ לְבוּשָׁ֔ם מַֽעֲשֵׂ֥ה חֲכָמִ֖ים כֻּלָּֽם:
מרוקע: מרודד:
10וַֽיהֹוָ֚ה אֱלֹהִים֙ אֱמֶ֔ת הֽוּא־אֱלֹהִ֥ים חַיִּ֖ים וּמֶ֣לֶךְ עוֹלָ֑ם מִקִּצְפּוֹ֙ תִּרְעַ֣שׁ הָאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יָכִ֥לוּ גוֹיִ֖ם זַעְמֽוֹ:
וה' אלהים אמת: למה כי הוא אלהים חיים ומלך עולם לכך יכול לאמת דבריו אבל בשר ודם אומר לעשות ומת או תשש כחו או יורד מנכסיו ואין בידו לקיים:
11כִּדְנָה֙ תֵּֽאמְר֣וּן לְה֔וֹם אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵֽאַרְעָ֛א וּמִן־תְּח֥וֹת שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה:
כדנה תאמרון: אגרת היא ששלח ירמיה ליכניה וגלותו בגולה להשיב לכשדים ארמית תשובה אם אומרין להם לעבו' לעכו"ם:
12עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם:
נטה: טינדי"ש בלעז:
13לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּֽעֲלֶ֥ה נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ (כתיב אָ֑רֶץ) בְּרָקִ֚ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרוֹתָֽיו:
לקול תתו: בעת בא קול שהוא נותן המון מים בשמים:
נשיאים: עננים:
ברקים: פלנדורי"ש בלעז:
14נִבְעַ֚ר כָּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כָּל־צוֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם:
נבער: לשון איש בער (תהילים צ״ב:ז׳) וכן נבערו הרועים (כאן):
נסכו: לשון מסכה:
15הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַֽעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ:
בעת פקודתם: כשאפקוד עליהם:
16לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַֽעֲקֹ֗ב כִּֽי־יוֹצֵ֚ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַֽחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
17אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת (כתיב יוֹשֶׁ֖בֶתי) בַּמָּצֽוֹר:
אספי מארץ כנעתך: החביאו וכת"י כנושי מארעא סחורתיך כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע יא) ומנחם פירש כנעתך לשון הכנעה ושפלות ואספי ל' שחייה שחי והשפילי יותר משפלות ארץ את הכנעתך את ירושלים היושבת עתה במצור:
18כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֥י קוֹלֵ֛עַ אֶת־יֽוֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַֽהֲצֵרֹ֥תִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ:
קולע: כזה שהוא זורק אבן בקלע:
למען: אשר ימצאו שכר פעולתם:
19א֥וֹי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַֽאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ:
נחלה: ל' חולי:
ואשאנו: ת"י ואסוברניה אשופריר"לוי בלעז:
20אָֽהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־מֵֽיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֚י יְצָאֻ֙נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵֽין־נֹטֶ֥ה עוֹד֙ אָֽהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִֽיעוֹתָֽי:
יצאוני: יצאו ממני ירושלים אומרת כן:
21כִּ֚י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה:
הרועים: המלכים:
לא השכילו: לא הצליחו במלכותם כמו בכל אשר יפנה ישכיל (משלי י״ז:ח׳):
מרעיתם: צאן מרעיתם:
22ק֚וֹל שְׁמוּעָה֙ הִנֵּ֣ה בָאָ֔ה וְרַ֥עַשׁ גָּד֖וֹל מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן לָשֹ֞וּם אֶת־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה שְׁמָמָ֖ה מְע֥וֹן תַּנִּֽים:
23יָדַ֣עְתִּי יְהֹוָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א לָֽאָדָ֖ם דַּרְכּ֑וֹ לֹֽא־לְאִ֣ישׁ הֹלֵ֔ךְ וְהָכִ֖ין אֶת־צַֽעֲדֽוֹ:
לא לאדם דרכו: כי יצר הרע שבראת בו מטהו מן הדרך ד"א ידעתי ה' כי לא לאדם דרכו אין ביד כל אדם כח להצליח דרכו ואם לא על פיך אין כח ביד אויב להחריב ביתך:
24יַסְּרֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה אַךְ־בְּמִשְׁפָּ֑ט אַל־בְּאַפְּךָ֖ פֶּן־תַּמְעִטֵֽנִי:
אך במשפט: ביסורין:
במשפט: יושטיצ"א בלעז:
אך במשפט: ת"י ברם בדין חשוך:
אל באפך: פן תהא כלייה:
25שְׁפֹ֣ךְ חֲמָתְךָ֗ עַל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּךָ וְעַל֙ מִשְׁפָּח֔וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּשִׁמְךָ֖ לֹ֣א קָרָ֑אוּ כִּי־אָֽכְל֣וּ אֶת־יַֽעֲקֹ֗ב וַֽאֲכָלֻ֙הוּ֙ וַיְכַלֻּ֔הוּ וְאֶת־נָוֵ֖הוּ הֵשַֽׁמּוּ:
אכלו: דוורירו"נט בלעז וכן ואכלוהו: