פרק ח

1בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהֹוָ֡ה יוֹצִ֣יאוּ (כתיב ויוֹצִ֣יאוּ) אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּֽהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת | עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יֽוֹשְׁבֵי־יְרֽוּשָׁלִָ֖ם מִקִּבְרֵיהֶֽם:

2וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל | צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַֽאֲשֶׁ֚ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָֽלְכ֣וּ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם וַֽאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַֽאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּֽחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֚א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ:

ושטחום לשמש. והכשדים ישכנו לצור על העיר בקברי השרים שהיו נאים כפלטין:

לדומן. לזבל:

3וְנִבְחַ֥ר מָ֙וֶת֙ מֵֽחַיִּי֔ם לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָֽרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכָל־הַמְּקֹמ֚וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת:

ונבחר מות מחיים. אע"פ שהם רואים את המתים נתונין בבזיון צרת החיים גדולה הימנה ויבחרו את המות:

4וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב:

היפלו ולא יקומו. הטוב להם שיפילו את עצמם לנפילה שאין להם תקומה:

אם ישוב ולא ישוב. לכשירצו לשוב מרעתם לא ישוב הקב"ה מגזירתו, ד"א אף אם ישובו בתשובה לא תתקיים בידם כי ימהרו לשוב לרשעתם וכן ת"י אם למיתב גלי קדמי דלא יתובון:

5מַדּ֨וּעַ שֽׁוֹבְבָ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרֽוּשָׁלִַ֖ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֙יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ית מֵֽאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב:

משובה נצחת. משובת עולם כמו נצח:

החזיקו. אחזו:

בתרמית. במרמה:

6הִקְשַׁ֚בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחַם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁב בִּמְרוּ֣צָתָ֔ם (כתיב בִּמְרֻ֣צָותָ֔ם) כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה:

לא כן. לא בדין כמו כן בנות צלפחד (במדבר כ״ז:ז׳):

כלה שב במרצותם. בדרך הראשון חוטאים וחוזרים וחוטאים, מרוצתם קורש"י בלעז:

שוטף. אישפרידי"ן בלעז:

7גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מֽוֹעֲדֶ֔יהָ וְת֚וֹר וְסִיס֙ (כתיב וְסִוס֙) וְעָג֔וּר שָֽׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָֽדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהֹוָֽה:

חסידה. ציגוניא"ה בלעז:

מועדיה. עת עברם אל איי הים מפני הצנה ועת שובם:

שמרו. המתינו:

ותור וסיס ועגור. ושפנינא וכורכיא וסנוניתא, כורכיא גרוא"ה בלעז סנונית ארונדיל"א בלעז:

8אֵיכָ֚ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹֽפְרִֽים:

אכן הנה לשקר. הנה חכמתכם לשקר בכם לרפאותכ' על נקלה:

עשה עט שקר סופרים. נביאכם:

9הֹבִ֣ישׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֚ה בִדְבַר־יְהֹוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחָכְמַת־מֶ֖ה לָהֶֽם:

הובישו חכמים. כמותכם ומה הבושת הנה בדברי ה' מאסו וחכמת מה להם:

10לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת־נְשֵׁיהֶ֜ם לַֽאֲחֵרִ֗ים שְׂדֽוֹתֵיהֶם֙ לְי֣וֹרְשִׁ֔ים כִּ֚י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל כֻּלֹּ֖ה בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָֽׁקֶר:

11וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֚בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם | שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם:

וירפו. כמו וירפאו:

12הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תֽוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּֽפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּֽשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה:

הובישו. בושת וכלימה תבוא להם:

גם בוש לא יבושו. אינם מתביישים במעשיהם הרעים לתת לב לשוב:

13אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶֽעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָֽאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַֽעַבְרֽוּם:

אסוף אסיפם. ל' כלייה כמו אסוף אסף כל מעל פני האדמה (צפניה א׳:ב׳):

אין ענבים בגפן. לא יותר דבר:

והעלה נבל. ל' כמוש פליישטי"ש בלעז כמו וכנובלת מתאנה (ישעיהו ל״ד:ד׳) כאלה נובלת עליה (שם א):

ואתן להם יעברום. כל זאת תהיה להם על כי נתתי להם חוקים ועברו עליהם:

14עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֽשְׁבִ֔ים הֵאָֽסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֚ינוּ הֲדִמָּ֙נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַֽיהֹוָֽה:

ונדמה שם. ונדום שם, נשב שם דומים ואבלים:

מי ראש. כס דלווט ביש כרישי חיון ראש פתנים הוא ארס שבשיניו:

15קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה:

16מִדָּ֚ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֗יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָֽעֲשָׁ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְי֥שְׁבֵי בָֽהּ:

נחרת סוסיו. עטישות נחיריו:

מדן נשמע. על דפלחו לעגלא דבדן:

מצהלות אביריו. צהלות משחק סוסיו ומצינו במקום אחר סוסים נקראים אבירים מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה׳:כ״ב) ל' סוס דוהר (נחום ג) וי"ת מקל פסיעות גברוהי:

17כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה:

נחשים צפעונים. לסוף שבעים שנה נעשה צפע ואוטם אזנו שלא ישמע לקול חבר המלחשו שנאמר כמו פתן חרש יאטם אזנו (תהלים נח) הוא שנאמר אשר אין להם לחש:

18מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי:

מבליגיתי עלי יגון. כמו הבלגתי ושם דבר הוא מישאיטינמנ"ץ בלעז כלומר אם אמרתי אבליגה ואתאפק עלי יגוני:

עלי לבי דוי. מקול נבואות הנגלות אלי בפורעניות הבאות:

19הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֙רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהֹוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִֽלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר:

הנה קול שועת בת עמי. אני שומע שסופן לצעוק בארץ מרחקים ולמה כל זאת הלא ה' בציון ואם ישובו אליו ימצא להם:

20עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַֽאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ:

עבר קציר כלה קיץ. צפינו לעזרת מצרים ולא באה אמרנו יעבור הקציר ויהיו פנויין ויבאו והנה עבר זמן הקציר באייר וזמן הקיץ בתמוז ולא באו:

21עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת־עַמִּ֖י הָשְׁבַּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶֽחֱזִקָֽתְנִי:

קדרתי. לשון שחרות ואופל:

שמה. תמהון:

החזיקתני. אחזתני:

22הַצֳּרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי:

הצרי אין בגלעד. שהצרי בא משם כמו שנאמר עלי גלעד וקחי צרי (לקמן מה) כלומר וכי לא היו להם אנשים צדיקים ממי ללמוד ויטיבו דרכיהם:

ארוכת. רפואת אינפלשטר"א בלעז:

23מִֽי־יִתֵּ֚ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְק֣וֹר דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת חַֽלְלֵ֥י בַת־עַמִּֽי: