פרק ז

1הַדָּבָר֙ אֲשֶׁר הָיָ֣ה אֶל־יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר:

2עֲמֹ֗ד בְּשַׁ֙עַר֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וְאָמַרְתָּ֞ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֗ה כָּל־יְהוּדָ֚ה הַבָּאִים֙ בַּשְּׁעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהִֽשְׁתַּחֲו‍ֹ֖ת לַֽיהֹוָֽה:

3כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֚ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֵיטִ֥יבוּ דַרְכֵיכֶ֖ם וּמַֽעַלְלֵיכֶ֑ם וַֽאֲשַׁכְּנָ֣ה אֶתְכֶ֔ם בַּמָּק֥וֹם הַזֶּֽה:

4אַל־תִּבְטְח֣וּ לָכֶ֔ם אֶל־דִּבְרֵ֥י הַשֶּׁ֖קֶר לֵאמֹ֑ר הֵיכַ֚ל יְהֹוָה֙ הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה הֵיכַ֥ל יְהֹוָ֖ה הֵֽמָּה:

היכל ה' היכל ה' היכל ה'. תלת זימנין בשעתא אתון מתחזין קדמוהי:

5כִּ֚י אִם־הֵיטֵיב֙ תֵּיטִ֔יבוּ אֶת־דַּרְכֵיכֶ֖ם וְאֶת־מַֽעַלְלֵיכֶ֑ם אִם־עָשׂ֚וֹ תַֽעֲשׂוּ֙ מִשְׁפָּ֔ט בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֥ין רֵעֵֽהוּ:

6גֵּ֣ר יָת֚וֹם וְאַלְמָנָה֙ לֹ֣א תַֽעֲשֹׁ֔קוּ וְדָ֣ם נָקִ֔י אַֽל־תִּשְׁפְּכ֖וּ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְאַֽחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים לֹ֥א תֵֽלְכ֖וּ לְרַ֥ע לָכֶֽם:

7וְשִׁכַּנְתִּ֚י אֶתְכֶם֙ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַֽאֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם לְמִן־עוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם:

8הִנֵּ֚ה אַתֶּם֙ בֹּֽטְחִ֣ים לָכֶ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י הַשָּׁ֑קֶר לְבִלְתִּ֖י הוֹעִֽיל:

9הֲגָנֹ֚ב | רָצֹ֙חַ֙ וְֽנָאֹ֗ף וְהִשָּׁבֵ֥עַ לַשֶּׁ֖קֶר וְקַטֵּ֣ר לַבָּ֑עַל וְהָלֹ֗ךְ אַֽחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם:

הגנוב רצוח וגו'. בתמיה וכי אלה תעשו ויועיל ההיכל לכם:

10וּבָאתֶ֞ם וַֽעֲמַדְתֶּ֣ם לְפָנַ֗י בַּבַּ֚יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֔יו וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם נִצַּ֑לְנוּ לְמַ֣עַן עֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כָּל־הַתּֽוֹעֵבֹ֖ת הָאֵֽלֶּה:

11הַמְעָרַ֣ת פָּֽרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו בְּעֵֽינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָֽנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה:

המערת פריצים. היה בעיניכם הבית הזה בתמיה:

הנה ראיתי. שכך הוא בעיניכם:

12כִּ֣י לְכוּ־נָ֗א אֶל־מְקוֹמִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשִׁיל֔וֹ אֲשֶׁ֨ר שִׁכַּ֧נְתִּי שְׁמִ֛י שָׁ֖ם בָּרִֽאשׁוֹנָ֑ה וּרְאוּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי ל֔וֹ מִפְּנֵ֕י רָעַ֖ת עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

13וְעַתָּ֗ה יַ֧עַן עֲשֽׂוֹתְכֶ֛ם אֶת־כָּל־הַמַּֽעֲשִׂ֥ים הָאֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וָֽאֲדַבֵּ֨ר אֲלֵיכֶ֜ם הַשְׁכֵּ֚ם וְדַבֵּר֙ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֔ם וָֽאֶקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֥א עֲנִיתֶֽם:

14וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת | אֲשֶׁ֣ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו אֲשֶׁ֚ר אַתֶּם֙ בֹּֽטְחִ֣ים בּ֔וֹ וְלַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַֽאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְשִׁלֽוֹ:

כאשר עשיתי לשילו. בימי עלי:

15וְהִשְׁלַכְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑י כַּֽאֲשֶׁ֚ר הִשְׁלַ֙כְתִּי֙ אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע אֶפְרָֽיִם:

כאשר השלכתי וגו'. עשרת השבטים:

16וְאַתָּ֞ה אַל־תִּתְפַּלֵּ֣ל | בְּעַד־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה וְאַל־תִּשָּׂ֧א בַֽעֲדָ֛ם רִנָּ֥ה וּתְפִלָּ֖ה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּ֑י כִּי־אֵינֶ֥נִּי שֹׁמֵ֖עַ אֹתָֽךְ:

17הַֽאֵֽינְךָ֣ רֹאֶ֔ה מָ֛ה הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבְחוּצ֖וֹת יְרֽוּשָׁלִָֽם:

18הַבָּנִ֞ים מְלַקְּטִ֣ים עֵצִ֗ים וְהָֽאָבוֹת֙ מְבַֽעֲרִ֣ים אֶת־הָאֵ֔שׁ וְהַנָּשִׁ֖ים לָשׁ֣וֹת בָּצֵ֑ק לַֽעֲשׂ֨וֹת כַּוָּנִ֜ים לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֗יִם וְהַסֵּ֚ךְ נְסָכִים֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי:

לעשות כוונים. דפוס הכוכב:

למלכת השמים. כוכב הגדול היו קורין מלכת השמים ל' מלוכה וכן ת"י לכוכבת שמיא:

19הַֽאֹתִ֛י הֵ֥ם מַכְעִסִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה הֲל֣וֹא אֹתָ֔ם לְמַ֖עַן בֹּ֥שֶׁת פְּנֵיהֶֽם:

20לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִנֵּ֨ה אַפִּ֚י וַֽחֲמָתִי֙ נִתֶּ֙כֶת֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה עַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְעַל־פְּרִ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָֽעֲרָ֖ה וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה:

נתכת. יורדת ומגעת כמו ומטר לא נתך ארצה (שמות ט׳:ל״ג) לא מטא:

21כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹלוֹתֵיכֶ֛ם סְפ֥וּ עַל־זִבְחֵיכֶ֖ם וְאִכְל֥וּ בָשָֽׂר:

עולותיכם. שאתם מקריבים כליל טוב לכם שתוסיפו אותם על שלמיכם ותקריבו אותם שלמים ותאכלו הבשר שהרי אינם מקובלות לפני ולמה תפסידום:

22כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֚רְתִּי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּי֛וֹם הוֹצִיאִ֥י (כתיב הוֹצִיאִ֥) אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עוֹלָ֖ה וָזָֽבַח:

ביום הוציאי אותם. תחלת תנאי לא היתה אלא אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגול' (שם יט):

23כִּ֣י אִם־אֶת־הַדָּבָ֣ר הַ֠זֶּה צִוִּ֨יתִי אוֹתָ֚ם לֵאמֹר֙ שִׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י וְהָיִ֚יתִי לָכֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־לִ֣י לְעָ֑ם וַֽהֲלַכְתֶּ֗ם בְּכָל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם לְמַ֖עַן יִיטַ֥ב לָכֶֽם:

24וְלֹ֚א שָֽׁמְעוּ֙ וְלֹֽא־הִטּ֣וּ אֶת־אָזְנָ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּמֹ֣עֵצ֔וֹת בִּשְׁרִר֖וּת לִבָּ֣ם הָרָ֑ע וַיִּֽהְי֥וּ לְאָח֖וֹר וְלֹ֥א לְפָנִֽים:

בשרירות לבם. במראה לבם ל' אשורנו (במדבר כד):

25לְמִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יָֽצְא֚וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָֽאֶשְׁלַ֚ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים י֖וֹם הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹֽחַ:

יום השכם ושלוח. מידי יום ביום השכם ושלוח:

26וְל֚וֹא שָֽׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם הֵרֵ֖עוּ מֵֽאֲבוֹתָֽם:

27וְדִבַּרְתָּ֚ אֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ אֵלֶ֑יךָ וְקָרָ֥אתָ אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יַֽעֲנֽוּכָה:

28וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם זֶ֚ה הַגּוֹי֙ אֲשֶׁ֣ר לוֹא־שָֽׁמְע֗וּ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְלֹ֥א לָקְח֖וּ מוּסָ֑ר אָֽבְדָה֙ הָֽאֱמוּנָ֔ה וְנִכְרְתָ֖ה מִפִּיהֶֽם:

29גָּזִּ֚י נִזְרֵךְ֙ וְֽהַשְׁלִ֔יכִי וּשְׂאִ֥י עַל־שְׁפָיִ֖ם קִינָ֑ה כִּי מָאַ֣ס יְהֹוָ֔ה וַיִּטֹּ֖שׁ אֶת־דּ֥וֹר עֶבְרָתֽוֹ:

גזי נזרך. תלשי שערך כמו ויגז שלוים (שם ט) ויגז את ראשו (איוב א׳:כ׳) ל"א נזרך כתרך ל' גדולה וכן תרגם יונתן רברביך וכן חיברו מנחם:

ויטוש. ויעזוב:

30כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִֽקְרָ֥א־שְׁמִי עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ:

31וּבָנ֞וּ בָּמ֣וֹת הַתֹּ֗פֶת אֲשֶׁר֙ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם לִשְׂרֹ֛ף אֶת־בְּנֵיהֶ֥ם וְאֶת־בְּנֹֽתֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ אֲשֶׁר֙ לֹ֣א צִוִּ֔יתִי וְלֹ֥א עָֽלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי:

במות התופת. הוא המולך שהיה של נחשת ומסיקין אותו מתחתיו וידיו פשוטות וניסקות ונותנין את הילד על ידיו והוא נכוה ונוהם והכומרים היו מקישין בתופים שלא ישמע האב קול הבן ויכמרו רחמיו, תופת על שם התוף:

הנם. על שם נהמת הבן:

לא צויתי. במצות שיקריבו בניהם לקרבן ולא דברתי לאחד מן הנביאים וכשדברתי לאברהם לשחוט את בנו לא עלתה על לבי שישחוט אלא להודיע צדקו:

32לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֚ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יֵֽאָמֵ֨ר ע֚וֹד הַתֹּ֙פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַֽהֲרֵגָ֑ה וְקָֽבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם:

33וְֽהָ֨יְתָ֜ה נִבְלַ֨ת הָעָ֚ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶֽהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַֽחֲרִֽיד:

ואין מחריד. את העופות מעל הפגרים:

34וְהִשְׁבַּתִּ֣י | מֵֽעָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה וּמֵֽחֻצוֹת֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ק֚וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה כִּ֥י לְחָרְבָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה הָאָֽרֶץ: