פרק ה

1שֽׁוֹטְט֞וּ בְּחוּצ֣וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֗ם וּרְאוּ־נָ֚א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחֽוֹבוֹתֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ:

2וְאִ֥ם חַי־יְהֹוָ֖ה יֹאמֵ֑רוּ לָכֵ֥ן לַשֶּׁ֖קֶר יִשָּׁבֵֽעוּ:

3יְהֹוָ֗ה עֵינֶיךָ֘ הֲל֣וֹא לֶֽאֱמוּנָה֒ הִכִּ֚יתָה אֹתָם֙ וְלֹא־חָ֔לוּ כִּלִּיתָ֕ם מֵֽאֲנ֖וּ קַ֣חַת מוּסָ֑ר חִזְּק֚וּ פְנֵיהֶם֙ מִסֶּ֔לַע מֵֽאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב:

ה' עיניך הלא הם בעלי אמונה להטיב ולמה בגדו אלה בך ואין מבקשין אמונה:

הכיתה אותם ולא נעשו חולים על המכה לשום על לבם לשוב מרעתם:

קחת כמו לקחת:

4וַֽאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַךְ־דַּלִּ֖ים הֵ֑ם נֽוֹאֲל֕וּ כִּ֣י לֹ֚א יָֽדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

ואני אמרתי הנביא אומר כך אך דלים הם מחכמ' אלו שאני מדבר עמהם:

נואלו לשון אויל כתרגומו איטפשו:

5אֵֽלְכָה־לִּ֚י אֶל־הַגְּדֹלִים֙ וַֽאֲדַבְּרָ֣ה אוֹתָ֔ם כִּ֣י הֵ֗מָּה יָֽדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם אַ֣ךְ הֵ֚מָּה יַחְדָּו֙ שָׁ֣בְרוּ עֹ֔ל נִתְּק֖וּ מֽוֹסֵרֽוֹת:

אלכה לי אל הגדולים הם ישמעו אך לא הועלתי וגם המה יחדו שברו עולו של הקב"ה מעליהם:

6עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֚ב עֲרָבוֹת֙ יְשָׁדְדֵ֔ם נָמֵ֚ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כָּל־הַיּוֹצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֚י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָֽצְמ֖וּ מְשֻׁבֽוֹתֵיהֶֽם:

אריה מלכות בבל:

זאב מלכות מדי:

נמר מלכות אשור:

יטרף באדום:

זאב ערבות לשון ערבה ושוחה זאב המדבר:

שוקד ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד) י"ת לשון אריבה:

7אֵ֚י לָזֹאת֙ אֶסְלַח־ (כתיב אֶסְלַוח־) לָ֔ךְ בָּנַ֣יִךְ עֲזָב֔וּנִי וַיִּשָּֽׁבְע֖וּ בְּלֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וָֽאַשְׂבִּ֚עַ אוֹתָם֙ וַיִּנְאָ֔פוּ וּבֵ֥ית זוֹנָ֖ה יִתְגּוֹדָֽדוּ:

אי לזאת אסלח לך בתמיה שמא לזאת אסלח לך ומנחם פירש אי כמו אין אשר בניך עזבוני ואשביע אותם כל טוב:

יתגודדו יתקבצו גדודים:

8סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים (כתיב מְוֻזָּנִ֖ים) מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ:

סוסים מיוזנים משכים היו בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה:

יצהלו ל' זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה אנוויישמינ"ט בלעז:

9הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֽוֹא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאִם֙ בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי:

10עֲל֚וּ בְשָֽׁרוֹתֶ֙יהָ֙ וְשַׁחֵ֔תוּ וְכָלָ֖ה אַֽל־תַּֽעֲשׂ֑וּ הָסִ֙ירוּ֙ נְטִ֣ישׁוֹתֶ֔יהָ כִּ֛י ל֥וֹא לַֽיהֹוָ֖ה הֵֽמָּה:

בשרותיה ל' מישור ומנחם חברו ל' חומה עם אדלג שור (תהילים י״ח:ל׳) אך לא יתכנו נטישותיה צי"ש בלעז שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור, ואני אומר שרותיה ל' שורות הכרם וי"ת בשרותיה בקירוהא ונטישותיה ברניתהא:

11כִּי֩ בָג֨וֹד בָּֽגְד֜וּ בִּ֗י בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וּבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה:

12כִּֽחֲשׁוּ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וַיֹּֽאמְר֖וּ לוֹא־ה֑וּא וְלֹֽא־תָב֚וֹא עָלֵ֙ינוּ֙ רָעָ֔ה וְחֶ֥רֶב וְרָעָ֖ב ל֥וֹא נִרְאֶֽה:

ויאמרו לא הוא לא מן קדמוהי אתיא עלנא טבתא:

13וְהַנְּבִיאִים֙ יִֽהְי֣וּ לְר֔וּחַ וְהַדִּבֵּ֖ר אֵ֣ין בָּהֶ֑ם כֹּ֥ה יֵֽעָשֶׂ֖ה לָהֶֽם:

והנביאים יהיו לרוח כתרגומו ונביי שקרא יהון ללמא כלומר הנבואה שניבאים לנו נביאי שקר בשמו של הקב"ה דבריהם יהפכו להבל והדבור של קדושה שהם אומרים לנו בשם הקב"ה אינן בהם:

כה יעשה להם הנביא אומר לאומרים זאת כה יעשה להם כאשר אמר ה' לי ומה אמר ה' לי יען דברכם את הדבר הזה וגו':

14לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת יַעַן דַּבֶּרְכֶ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ דְּבָרַ֨י בְּפִ֜יךָ לְאֵ֗שׁ וְהָעָ֥ם הַזֶּ֛ה עֵצִ֖ים וַֽאֲכָלָֽתַם:

ואכלתם ותאכל אותם:

15הִנְנִ֣י מֵבִיא֩ עֲלֵיכֶ֨ם גּ֧וֹי מִמֶּרְחָ֛ק בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָ֑ה גּ֣וֹי | אֵיתָ֣ן ה֗וּא גּ֚וֹי מֵֽעוֹלָם֙ ה֔וּא גּוֹי לֹֽא־תֵדַ֣ע לְשֹׁנ֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע מַה־יְדַבֵּֽר:

איתן תקיף:

גוי מעולם הוא מימי קדם התחיל למרוד בי בדור הפלגה בארץ שנער:

16אַשְׁפָּת֖וֹ כְּקֶ֣בֶר פָּת֑וּחַ כֻּלָּ֖ם גִּבּוֹרִֽים:

אשפתו מקום נרתק החצים:

17וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹֽאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנוֹתֶ֔יךָ יֹאכַ֚ל צֹֽאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵֽנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב:

ירושש ערי מבצריך וגו' הרי זה מקרא מסורס ירושש בחרב את ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה:

ירושש ימסכן:

בחרב על ידי גייסות וכן הוא אומר וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו):

18וְגַ֛ם בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶעֱשֶׂ֥ה אִתְּכֶ֖ם כָּלָֽה:

19וְהָיָה֙ כִּ֣י תֹאמְר֔וּ תַּ֣חַת מֶ֗ה עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ לָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כַּֽאֲשֶׁ֨ר עֲזַבְתֶּ֚ם אוֹתִי֙ וַתַּֽעַבְד֞וּ אֱלֹהֵ֚י נֵכָר֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם כֵּן תַּעַבְד֣וּ זָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א לָכֶֽם:

20הַגִּ֥ידוּ זֹ֖את בְּבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב וְהַשְׁמִיע֥וּהָ בִֽיהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר:

21שִׁמְעוּ־נָ֣א זֹ֔את עַ֥ם סָכָ֖ל וְאֵ֣ין לֵ֑ב עֵינַ֚יִם לָהֶם֙ וְלֹ֣א יִרְא֔וּ אָזְנַ֥יִם לָהֶ֖ם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽעוּ:

22הַֽאוֹתִ֨י לֹֽא־תִירָ֜אוּ נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אִ֚ם מִפָּנַי֙ לֹ֣א תָחִ֔ילוּ אֲשֶׁר־שַׂ֚מְתִּי חוֹל֙ גְּב֣וּל לַיָּ֔ם חָק־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יַֽעַבְרֶ֑נְהוּ וַיִּֽתְגָּֽעֲשׁוּ֙ וְלֹ֣א יוּכָ֔לוּ וְהָמ֥וּ גַלָּ֖יו וְלֹ֥א יַֽעַבְרֻֽנְהוּ:

האותי לא תיראו הלא הים שאינו דואג מפני הפורעות ואינו מצפה לקיבול שכר ירא מפני ואינו עובר הגבול אשר שמתי סביביו:

תחילו ל' פחד:

ויתגעשו גליו ומרומם לעבור הגבול ולא יוכלו לעבור:

והמו גליו שאון קול גדול:

ולא יעברנהו הגלים לא יעברו הגבול:

23וְלָעָ֚ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ:

24וְלוֹא־אָֽמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֚ירָא נָא֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֥ן גֶּ֛שֶׁם יוֹרֶ֥ה (כתיב ויֹרֶ֥ה) וּמַלְק֖וֹשׁ בְּעִתּ֑וֹ שְׁבֻעֹ֛ת חֻקּ֥וֹת קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽנוּ:

יורה ומלקוש כתרגום בכיר ולקיש:

שבועות חוקות קציר שבעה שבועות שחקק לנו בהן שתי חוקות קציר חק העומר וחק שתי הלחם:

ישמר לנו שיהא הקציר בזמנו:

25עֲו‍ֹנֽוֹתֵיכֶ֖ם הִטּוּ־אֵ֑לֶּה וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם מָֽנְע֥וּ הַטּ֖וֹב מִכֶּֽם:

הטו אלה הטו החוקות האלה מעליכם שאינם שומרים לכם ואתם כלים ברעב:

26כִּֽי־נִמְצְא֥וּ בְעַמִּ֖י רְשָׁעִ֑ים יָשׁוּר֙ כְּשַׁ֣ךְ יְקוּשִׁ֔ים הִצִּ֥יבוּ מַשְׁחִ֖ית אֲנָשִׁ֥ים יִלְכֹּֽדוּ:

ישור יארוב וכן למען שוררי (תהילים ה׳:ט׳) ל' אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):

כשך יקושים כאשר ישוך היקוש שעושין ללכוד צביים ביער כשרגלו בא לתוכו והוא נושכו ומחזיקו ברגלו ונלכד וקורין לו פיי"ד בלעז:

הציבו משחית צינבי"ל בלעז כן עושין אורבים על עיר או על דרך:

הציבו כמו מצב פלשתים (סא"א):

27כִּכְלוּב֙ מָ֣לֵא ע֔וֹף כֵּ֥ן בָּתֵּיהֶ֖ם מְלֵאִ֣ים מִרְמָ֑ה עַל־כֵּ֥ן גָּֽדְל֖וּ וַֽיַּֽעֲשִֽׁירוּ:

ככלוב הוא מקום שמפטמין בו עופות וכן תרגמו יונתן כבית פיטמא ובלעז פרנ"ק:

28שָֽׁמְנ֣וּ עָֽשְׁת֗וּ גַּם עָֽבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹֽא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָת֖וֹם וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ:

עשתו ל' עשת שן (שיר ה) גוף עב ובלעז אישפישור"ט:

עברו דברי רע אם באת רעה או עבירה לידם לא נטו ממנה אלא עברו בה ועשאוה:

לא דנו דין יתום למען יצליחו:

29הַֽעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי:

30שַׁמָּה֙ וְשַׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִֽהְיְתָ֖ה בָּאָֽרֶץ:

שמה תמהון:

ושערורה דבר מגונה לכל ומהו דבר התמהון הנביאים נבאים שקר ואומרים הוו גוזלין ואונסין והכהנים שהם שופטי העם ונוגשיהם ירדו את העם על ידי הנביאים כלומר לאחריהם כמו (שמואל ב ט״ז:ו׳) והמלך עובר וכל העם עוברים על ידו (רודף) (ס"א דדוד) אחריו אף כאן על ידיהם אחריהם לעשות כדברי הנביאים:

31הַנְּבִאִ֞ים נִבְּא֣וּ־בַשֶּׁ֗קֶר וְהַכֹּֽהֲנִים֙ יִרְדּ֣וּ עַל־יְדֵיהֶ֔ם וְעַמִּ֖י אָֽ֣הֲבוּ כֵ֑ן וּמַֽה־תַּֽעֲשׂ֖וּ לְאַֽחֲרִיתָֽהּ: