| 1כֹּ֣ה | אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֚וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ אוֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֚ן בַּֽעֲוֹנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם: |
| 2מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָאתִי֘ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָֽצְרָ֚ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַֽעֲרָתִ֞י אַֽחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֚ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֚שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא: |
| מדוע באתי:
להתקרב אליכם ואין איש מי מכם פונה אלי:
|
| 3אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם: |
| אלביש שמים:
צבא השמים שרי העכו"ם כשאני בא ליפרע מן האומה:
|
| 4אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה נָ֚תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר | בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים: |
| נתן לי לשון למודים:
ישעיה היה אומר ה' שלחני ונתן לי לשון הראוי ללמד כדי לדעת לעות את העיפים וצמאים לשמוע את דברי הקב"ה דבר:
|
| לעות:
מנחם חברו במחלוקת עת לעשות לה' (תהילים קי״ט:קכ״ו) לקבוע להם עתים:
|
| יעיר לי אזן:
מעורר את אזני ברוח קדשו:
|
| לשמוע כלמודים:
במשפט הלימודים האמת והנכוחה:
|
| 5אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ פָּֽתַח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָֽנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי: |
| פתח לי אוזן:
והשמיעני את מי אשלח (לעיל ו) שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוס שלחתי את מיכה וכו' כדאיתא בפסיקתא דנחמו נחמו:
|
| ואנכי לא מריתי:
מלילך בשליחותו ולא נסוגותי אחור אלא ואומר הנני שלחני (שם):
|
| 6גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק: |
| גוי נתתי למכים:
הוא אומר לי ישעיה בני סרבנים הם בני טרחנים הם על מנת שלא תכעס עליהם אמרתי לו על מנת כן:
|
| 7וַֽאדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֚מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָֽאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ: |
| וה' אלהים יעזר לי:
אם יקומו עלי:
|
| 8קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי: |
| קרוב מצדיקי:
הקב"ה קרוב לי לזכותי בדין:
|
| 9הֵ֣ן אֲדֹנָ֚י יֱהֹוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֚ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹֽאכְלֵֽם: |
| עש:
תולע' הבגדים:
|
| 10מִ֚י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהֹוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר | הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּֽאלֹהָֽיו: |
| בקול עבדו:
בקול הנביאים:
|
| אשר הלך חשכים:
אפי' צרה באה עליו יבטח בשם ה' כי הוא יצילהו:
|
| 11הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ | בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָֽיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַֽעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן: |
| הן כולכם:
שאינכם שומעים בקול נביאיו:
|
| קודחי אש:
עברתו עליכם:
|
| מאזרי זיקות:
מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בל' ארמי זיקוקין דנור כך וכך זיקתא פסיק לן:
|
| לכו באור אשכם:
לפי דרככם תלקו:
|
| מידי:
תהא גמולכם זאת לכם:
|
