הנביא ישעיה התנבא רבות על חורבן הבית. בתיאורים מפורטים ומזעזעי לב הוא צייר עתיד שחור לירושלים ולעם היושב בציון.
אך ישעיה היה גם זה שבישר על קץ הימים ועל העתיד המזהיר שצפוי לעם.
"נחמו נחמו עמי, יאמר אלוקיכם!" מבשר הנביא ישעיה. "דברו על לב ירושלים וקראו אליה; כי מלאה צבאה, נרצה עוונה". במילים אלו הוא פותח בחזיונות אחרית הימים שמסתיימים בתיאור מלבב על עבודת הקורבנות שתתחדש בבית המקדש.
לו היה ישעיה משורר סתם היינו מסבירים את כפל המילים "נחמו-נחמו" כלשון מליצית בלבד; אך ישעיה היה נביא והעביר לעם את דברי האלוקים בדיוק מזהיר ללא שימוש במילים מיותרות או במליצות חסרי תוכן.
המדרש (איכה רבה, א, ח) מוצא כי השימוש במטבע לשון כפול מופיע בהקשר זה בשני איזכורים נוספים.
"חטא בני ישראל היה כפול, כמו שנאמר: חטא חטאה ירושלים. עונשם היה כפול אף הוא, כמו שנאמר: לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאותיה. ולפיכך גם הנחמה תתבצע בכפלים, שנאמר: נחמו נחמו עמי."
עלינו איפוא להבין מהו החטא הכפול, העונש הכפול, והנחמה הכפולה שבאה בעקבותיהם.
חטא כפול
בשונה מההנחה המקובלת המפרשת את המילה 'חטא' כעבירה ומעשה שלילי, למילה חטא יש משמעות נוספת: חסרון. כאשר בת שבע מבקשת מהמלך דוד כי בנה שלמה ימלוך אחריו, היא מפצירה בו כי אם הוא לא יעשה זאת "והייתי אני ובני שלמה חטאים" – המלכות תחסר לנו.
האדם נשלח לעולם עם משימה ברורה: לתקן את העולם. הכלים שניתנו לו הם התורה והמצוות. לו הוא יתעלם ממשימתו הוא ייחשב ל'חוטא' במשמעות הראשונה שכן הוא החסיר ולא ביצע את המוטל עליו. אך הוא עלול להתדרדר לדרגה נמוכה אף יותר ולקלקל את העולם באמצעות מעשים שליליים ולא מוסריים. בכך הוא ביצע חטא כפול: לא רק שהוא לא ביצע את משימתו, הוא אף פעל כנגדה.
עונש כפול
חטא הוא פגם. הוא מטיל כתם על נשמת האדם החוטא. העונשים שניתנים על-ידי האלוקים נועדים לנקות את הכתם שנוצר על-ידי החטא.
אך ישנם עונשים כאלה שלא רק שלא מסייעים לחוטא להתנקות מחטאו הקודם, אלא הם אף גורמים לו לחטוא עוד יותר. "המטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה" נאמר בתלמוד (יומא, לט א).
זהו, אם כן, העונש הכפול שקיבלו בני-ישראל על חטאיהם הכפולים: עונשים שגורמים להם לחטוא שוב ובכך להתרחק עוד יותר מאביהם שבשמיים.
אך מדוע? לשם מה החמיר איתם האלוקים עד כדי כך? האם הוא רצה לחסום בפניהם את התשובה?
כאן נכנסת לתמונה הנחמה הכפולה. בני-ישראל חטאו חטא כפול ולפיכך החזרה בתשובה היא הליך קשה במיוחד. רק עונש כבד במיוחד, עונש כפול, יכול לעורר אותם מן התרדמה העמוקה אליה נפלו. דווקא חומרת העונש תגרום להם לחפש את אביהם שבשמים ולשוב אליו בלב שלם.
כאשר הם יעשו זאת הם יזכו לנחמה כפולה: לא רק שכר רגיל שמקבל אדם המקיים מצוות, אלא שכר אינסופי שיינתן להם בביאת המשיח.
מי יתן ונזכה לנחמה כפולה זו בקרוב ממש.
הערה ביביליוגרפית: הדברים המופיעים במאמר זה מעובדים מתוך דרשה שנשא הרבי מליובאוויטש זי"ע בבית כנסת בעיר וישי שבצרפת בעיצומה של מלחמת העולם השניה. הוא העלה את הדברים על כתב והם נמצאו לאחר הסתלקותו ויצאו לאור – יחד עם עוד דרשות רבות, חידושי תורה, סיפורים ומנהגים – בחוברות מיוחדות שנקראו "רשימות".
כתוב תגובה