במשך השנים האחרונות עשיתי עם תלמידותיי בתיכון את הפעילות הבאה:

אמרתי לבנות לקחת פיסת נייר ולקפל אותה לחצי. בצד ימין עליהן לכתוב שלושה דברים חיוביים על עצמן – מעלות או איכויות שהן אוהבות בעצמן. נתתי להן דוגמאות: אני טובת לב, מסתדרת היטב עם אנשים, אני אינטליגנטית, אני הולכת לבית כנסת, אני סבלנית, יש לי קשר טוב עם אמי, אני יפה, אני מצחיקה, אני יצירתית, אני בייביסיטרית טובה, אני מוסרית...

מצד שני עליהן לכתוב איכות שלילית שהן מוצאות בעצמן, משהו שהן היו רוצות לשנות או להפטר ממנו. (אני מבטיחה להן שזו רשימה לשימושן האישי בלבד – אף אחד לא יראה מה שהן כותבות).

אחרי שהן סיימו, היה עליהן לקרוע את הנייר באמצע. הן היו צריכות לשמור את החצי עם האיכויות הטובות ואילו את המשפט השלילי היה עליהן לקפל ולשים בתוך מעטפת נייר. ואז הדלקנו גפרור ושרפנו את מעטפת הנייר ואיתה "שרפנו" או מחקנו את האיכויות האלה. עשינו את הפעילות הזאת לפני חג הפסח, כדי להמחיש את המשמעות הפנימית של סילוק וביעור כל החמץ מבתינו.

מעניין – וקצת עצוב – לראות, שכל פעם פגשתי בתגובה דומה מצד הבנות. "שלושה דברים טובים?" "אני לא יכולה לחשוב על שלושה דברים טובים על עצמי! אני יכולה לכתוב רק אחד?" "אולי נרשום שלושה דברים שאנחנו לא אוהבות ורק דבר טוב אחד?" ואז, לאחר שהסברתי להן מה נעשה, תמיד עלתה השאלה, "למה אנחנו צריכות לכתוב משהו טוב על עצמנו? למה אנחנו לא יכולות רק לכתוב את הדברים הרעים ולשרוף אותם?"

בספרו "היום יום" הביא הרבי מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זצ"ל את הפתגם הבא (בעיבוד חופשי):

כשם שבגשמיות על בעל העסק לערוך חשבון ולתקן את חסרונותיו, כך גם בעבודת הבורא. חודש אלול הוא חודש החשבון... כל אחד צריך לערוך חשבון צדק בנפשו מאירועי השנה החולפת, להכיר את מעלותיו ולחזקם, ואילו את החסרונות – לתקן. בזכות הכנה טובה זו זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".

יש לנו נטייה להתמקד בפגמים שלנו. אנחנו מסוגלים לומר בדיוק כמה בלתי יצירתיים ומבולגנים אנחנו. כמה מן הפרויקטים שלנו נכשלו בשנה הקודמת. אלו אמהות גרועות אנחנו כי אנחנו נותנות לילדינו פחות מדי זמן איכות או יותר מדי ג'ונק פוד. כמה אנחנו לומדות פחות מדי, עושות פחות מדי, לא שומרות על קשר מספיק טוב עם אמנו או עם בני ובנות דודינו או עם החברות שלנו כמה היינו צריכות לדעת יותר בתחום המחשבים, לגייס יותר כסף, לאזן את החשבונות שלנו, לכתוב ספר, לבשל ארוחות בריאות יותר – הרשימה היא אינסופית... וקשה לקרוא אותה בלי לחוש ברע!...

אבל כמה מאתנו באמת כנות עם עצמנו ביחס למעלות שלנו? כשאנו עושות מאזן, עלינו לדעת את תכונותינו הטובות ואת מעלותינו, אפילו לפני שאנו לומדים על חסרונותינו.

מדוע? כי רק על ידי הכרה באיכויותינו הטובות וחיזוקן נוכל לתקן את הבעיות.

חישבו על כך. אם אדם הוא סתם מפסידן מעורר רחמים, איך הוא יוכל לקוות אי פעם לתקן משהו? אם כל מה שיש לו זה חסרונות ופגמים, מוטב שיוותר על המאמץ כבר עכשיו.

אז אני נותנת לך אתגר: כתבי שלושה דברים על עצמך שאת מרוצה מהם, שלושה תחומים שבהם את מצליחה, שלוש איכויות טובות שיש לך. רק אז תהיי מסוגלת לבחון פגם כלשהו שבך ובעזרת יכולותייך והצלחותייך אני בטוחה שתוכלי לתקן אותם. ואז, באמצעות הכנה מצוינת זו, תהיי זכאית לשנה טובה ומתוקה, מבחינה חומרית ורוחנית גם יחד.