שאלה:

אני מיואש לחלוטין ממצבי הרוחני. ככל שאני משתדל, אינני מצליח להתפטר ממחשבות לא נאותות, מתשוקות ומדחפים של היצר. האם יש לי סיכוי להתפטר מהם אי-פעם? האם נחרץ גורלי?

תשובה:

צר לי אם אאכזב אותך, אבל למעשה אתה ממש בר מזל. יש לך תשוקות אנוכיות ומחשבות של חטא? כמה נפלא!

האם פגשת אי-פעם אדם עם נקיפות מצפון על כך שעזר לאישה זקנה לסחוב סלים כבדים, על כך שהוא מביא ארוחות לחולים ולנכים ועל כך שהוא מצליח להתפלל בכוונה ובדבקות?

השליטה בפיתויים שליליים היא מצווה בדיוק כמו אכילת מצה בפסח, כמו ביקור חולים בודדים בבית אבות או כמו מתן צדקה למטרה ראויה. ביצוע מעשה טוב הוא סיבה לחגיגה, ולא להיפך.

חשוב על כך באופן הבא:

אנשים שונים מעדיפים טעמים שונים. יש אנשים שאוהבים מתוק באופן בלתי נשלט כמעט ונמנעים מכל מאכל מלוח או חריף. הם מעדיפים ממתקים, עוגיות, עוגות, גלידה וכל דבר שמלא בסוכר ובמתיקות. אחרים שייכים לשבט שלא מסוגל לסבול דברים מתוקים ואוהבים רק מאכלים חריפים ומתובלנים היטב. כמה שיותר חריף יותר טוב.

אמנם יש מה להגיד על הטעם החריף שעל הלשון, אך קיימים גם טיעונים חזקים לטובת בלוטות הטעם המתוק. עלינו לקבל את העובדה שישנן פרשנויות שונות למושג "אוכל טעים".

האלוקים, לפי יכולתו הבלתי מוגבלת, אוהב את כל הטעמים. הוא נהנה הן מטעמה של ההתנהגות חסרת המאבק, המתוקה והאוהבת של הזוגות האוהבים. אך הוא גם מעריך ואוהד את תגובת הנזלת וכאב הראש שלעתים קרובות מלווה את העמל המריר של התמודדות עם אתגרים.

מאכלים מתובלנים היטב פותחים סתימות, מנקים את המערכת ו"משיבים את הנפש". כאשר אנו עוסקים ב"עשבים המרים" של התמודדות עם הפיתויים הניצבים בפנינו וההתגברות עליהם, אנו מעניקים לבורא הנאה עילאית.

אז אם אתה רוכב על הגלים החלקים והקלים של החיים ואין לך כל מאבקים ואתגרים פנימיים, אתה אולי נותן לו, לאלוקים, ממתקים וגלידות. אבל איפה הבשר?