נניח כי לפנינו עומדים שני מורים. שניהם אינטליגנטיים במידה שווה. האחד מצליח להעביר לתלמידים את החומר הנלמד, ואילו האחר משתדל ולא מצליח. למה? מלבד הבדלים באישיותם, תמצאו גורם מרכזי אחר. האחד מהם מבין את החומר הנלמד הרבה יותר טוב מרעהו.

מתי יכול אדם לומר שהוא באמת מכיר את הנושא הנלמד? רק כשההבנה טבועה בו עמוק כך כך עד שקל לו לשאוב מידע זה באמצעות לחיצה בודדת על מקש ה"אנטר" הפנימי. השכל, הלב והגוף פועלים ביחד. המחשבות זורמות, הלב מעניק כוח והגוף מדבר, הן בצליל והן במבע.

תורת חסידות חב"ד מסבירה את הבסיס לתהליכי ההבנה והרגש לפי הקבלה. ראשית, השכל שואב מן התת-מודע ומעבד את הנתונים; לאחר-מכן מתחילים הרגשות לפעול לאור הנתונים שהוזנו; לבסוף, הגוף פועל מכוח הרגשות ובהתאם להם יוצר מערכת יחסים.

במשנה החסידית של חב"ד ניתנו לשלושת השלבים הללו – שכל, רגש ויחסים –המונחים חב"ד, חג"ת ונה"י. אלה ראשי התיבות של האנרגיות הספיריות המרכיבות כל אחד מהם.

בתהליך חב"ד שלוש האנרגיות חוכמה, בינה ודעת יוצרות את זרם הפרשנות ואת סדר המחשבה. בתהליך חג"ת יוצרות שלוש האנרגיות חסד, גבורה ותפארת את מצב החמלה והאינטליגנצייה הרגשית. בתהליך נה"י, נצח, הוד ויסוד, שהם שלושת הרגשות המונחים על ידי השכל – הופכים למחויבות בתוך מערכת יחסים.

השכל הוא כמו מצפן המכוון ובודק את נכונות הכיוון בכל רגע נתון. הרגש הופך לכוח המניע המפעיל את חכמת השכל; והנטיות ליצירת יחסים כבר לא ניחנות באותה מיידיות כמו השכל או הרגשות, אלא מבקשות אהבה ומחויבות ברמות שונות.

מורה עשוי להבין (חב"ד) את נושא ההוראה שלו/שלה, ואפילו ייתכן שהוא מחבב את התחום (חג"ת). אך כל עוד אין לו מחויבות כנה (נה"י) לרווחתו של התלמיד, לידע שלו ולרווחתו הכללית, הרי העברת המידע לא תיעשה בהצלחה שלמה, והתהליך הזה של המחויבות הוא המאפשר את הבנת הנושא לעומקו.

הדבר נכון לגבי כל תהליך לימודי. אצל אדם הלומד מתוך כוונה מודעת לחלוק את הידע עם זולתו המידע יחדור עמוק יותר ויתחבר לשכלו וללבו של התלמיד באופן יסודי יותר.

שלב ההדרכה האחרון הוא המצב הממשי של הדיבור וההתנהגות, הקרוי במונחי הקבלה בשם שלב המלכות.

שבעת היסודות הללו מהווים את הבסיס למסעותיהם של בני העם היהודי ממצרים לארץ ישראל. אלה הם שלבי הזיכוך של העם ההולך ומתהווה שהתחיל למלא את תפקידו הראשוני כמורה דרך לעולם כולו.

עשו ניסוי קטן. פתחו ספר וקראו כמה עמודים. אחרי הקריאה, נסו להיזכר בתוכן הנקרא. עכשיו עשו את התרגיל שוב עם ספר אחר, אולם הפעם עשו זאת מתוך כוונה ברורה לחלוק את המידע עם מישהו אחר – עליכם לבחור באדם מסוים שתעבירו לו את המידע הזה. תגלו שבמקרה השני יכולת הזכירה שלכם טובה הרבה יותר. אם ברצונכם להבין מידע כלשהו, נסו תמיד לקלוט אותו ולהפנימו מתוך כוונה מודעת לחלוק אותו עם זולתכם.

מדיטציה לדוגמא: הקשיבו למישהו המדבר אליכם. היו מודעים לדרך שבה שכלכם מפרש את דבריו. לאחר מכן הפנו תשומת לבכם לרגשות העולים בכם בתגובה לנאמר. לבסוף שאלו את עצמכם: מהי מחויבותי לאדם הדובר אליי? נסו להיות בתודעה מלאה ביחס לשלושת השלבים הללו במהלך שיחות שאתם מנהלים, ופתחו מודעוּת לעומק הרב שבו אתם מתייחסים לאדם הדובר אליכם כתוצאה ממעשה מודע זה.