מדוע אנו קוראים לחנוכה חג האורות? מדוע לא נקרא לו "חג השמן" או "חג שמונת הימים"?

שורש המילה חנוכה הוא חינוך. חג החנוכה היא תהליך רוחני מצטבר, שבמהלכו כל 36 הנרות המודלקים גדלים וחושפים את אור הבריאה.

מהו אור? בדרך כלל האור נחשב כמשל לחוכמה. הסמל הגרפי האוניברסלי להבנה הוא אור. לראות. בשפות ובתרבויות שונות משתמשים במילים "אני רואה ש"... כביטוי להבנת דבר מה.

לעתים קרובות המילה "אור" משמשת בתורה במובן של ידע וחוכמה. בריאת העולם החלה במילים "ויהי אור". התלמוד מסביר שאור זה האיר לאדם וחווה במשך 36 שעות, מיום שישי בצהריים ועד צאת השבת, כאשר אדם יכל להשתמש באור זה ולראות "מקצה העולם ועד קצהו". במשך זמן זה הוצגו בפני המין האנושי האור הבראשיתי, החוכמה הפנימית של התכלית ושל האמת.

אולם כדי שתכלית הבריאה תוכל להתגשם, על-מנת שנוכל להגביר את האור על החושך, הוסתר האור רב-העוצמה הזה מן היקום ונאגר לימים יבואו.

ומאז אנו כמהים לאור הזה. אנו מחפשים אותו ומבקשים אותו בתפילה, בלימוד ובהגות. אולם אפילו בשעותינו החשוכות ביותר אנו יכולים להתחבר אל האור הבראשיתי. "היכן נגנז אור זה" שואל המדרש ומשיב: "בתורה". כשאנו לומדים את התורה אנו יכולים לחוות את החוכמה, התכלית וכוונת הבריאה.

בכל דור ודור ישנן 36 נשמות נשגבות השומרות על האור הזה, מזינות ומטפחות אותו. 36 הצדיקים האלה, החיים בהיחבא, בצניעות, וכמעט בלתי מוכרים, הם ניצוצות של אותו אור נסתר. באמצעות תודעתם המזוככת חודר אור התורה לעולם ומתפשט בו. קוראים להם "ל"ו הצדיקים".

במהלך שמונת ימי החנוכה האור המופלא הזה שוב מאיר את עולמנו. שלא כמו נרות השבת, אסור להשתמש בנרות החנוכה למטרת הנאה אישית. "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד" (מתוך תפילות החנוכה). שכן, אף שראייתנו אולי מטושטשת, הרי היינו ועודנו בבסיסנו אמני הראייה והחזון. אכן, אנו מציבים את נרות החנוכה על החלון כסימן לכל עובר אורח, שניתן להתגבר על החשכה באמצעות החוכמה, והקיום יכול להיות מואר באור האמת.

אף על פי שחנוכה הוא חג זיכרון לעבר, הוא חוגג את ההווה ואת העתיד. שכן חנוכה הוא לא רק חג נס כד השמן היחיד שדלק במשך שמונה ימים, אלא הוא גם ממלא את העולם בתקווה לגאולה, לימים שבהם האור ינצח את הרוע.

כך אור החנוכה מזכיר לנו את האור ששרר בימי בראשית, ממלא אותנו בהבנה ובחוכמה על תפקידנו בהווה, ומעורר בנו תשוקה לימים יבואו, ימי הגאולה אזי "לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד... שנאמר "כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים לים מכסים".