וצריך עיון דבברכות (מ"[ג] לא אסרו אלא לתלמיד חכם משום גנאי וחשד. וביומא (רפ"בא ) לא אסרוב אלא לצאת לדרך.ג ואפשר משום דמייריד בכל הלילות ולא בליל ד' ושבת לחוד,ה והגזייתאו גם כן (ו)לא דברי סוסייהו אלא בליל ד' ושבתות בזמן הברייתות,ז ורמ"אח חשש לגזייתא בכל הלילות, אחר אביי שלא הניח להם רווחא כלל,ט וצ"ע:
הערות שוליים
א.
אוצ"ל: ספ"א. והוא בדף כא, רע"א.
ב.
לכל אדם לצאת יחידי קודם קריאת הגבר.
ג.
מפני המזיקין (רש"י שם ד"ה היוצא). אבל ללכת יחידי בלילה לא אסרו.
ד.
בברכות וביומא שם.
ה.
כדאיתא בפסחים קיב, ב שאז מצויה אגרת בת מחלת, ויש חשש שתזיק.
ו.
ראה פסחים שם קיג, רע"א וברש"י שם, שהמזיקים עוברים במבואות כו' ומוליכים סוסיהם ותוך כדי כך הם מזיקין לבני אדם.
ז.
שאז עדיין היה להם רשות להלך בישוב בלילי ד' ולילי שבת.
ח.
יו"ד סי' קטז ס"ה, שאסר לכל אדם ללכת יחידי בכל הלילות.
ט.
כדאיתא בפסחים קיב, סוע"ב שסילקם לגמרי מהישוב.
Rabbi Shneur Zalman of Liadi (18 Elul 1745-24 Tevet 1812), known as "the Alter Rebbe," was one of the main disciples of the Maggid of Mezritch, and the founder of the Chabad Chassidism. He is the author of Shulchan Aruch HaRav and Tanya as well as many other major works in both Jewish law and the mystical teachings.
Translated by Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
הטקסט באדיבות הוצאת הספרים קה"ת.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
הוסיפו תגובה