מותר לפרסם ביקורת שלילית על בית עסק?

מתי מותר להשאיר ביקורת שלילית באינטרנט?

אנחנו רגילים למושג "חופש הביטוי" ולרעיון שלכולנו מותר לומר מה שאנחנו רוצים. אולם מנקודת מבט תורנית אנו לגמרי אחראים לכל דבר שאנו אומרים, כותבים או מפרסמים ויש כמה גבולות שאסור לנו בשום אופן לחצות אותם. דיני לשון הרע, הלבנת פנים, איסור רכילות, איסור אמירת שקר, כל אלו חלים גם על הדברים שאנו מפרסמים במרחבי האינטרנט או ברשתות והאפליקציות החברתיות.

באופן כללי, פרסום שעלול לפגוע במוניטין של מישהו או לגרום לנזק כספי הוא בדרך כלל בעייתי, גם אם מדובר במידע מהימן וגם אם זה נעשה בתום לב1. אולם במקרים מסוימים לא רק שמותר לפרסם את המידע השלילי אלא שחובה לעשות זאת.

אז מה מותר ומה אסור לומר במסגרת השארת ביקורת על בית עסק? קבלו את המדריך ההלכתי לפרסום ביקורת על בתי עסק ונותני שירות2:

מותר להשאיר ביקורת על בית עסק רק אם היא מיועדת ובאמת עשויה להועיל לאחרים. לדוגמה, בשביל להגן על לקוחות פוטנציאלים מפני הפסד דומה לזה שחוויתם.

אסור לומר דבר שלילי על מישהו, גם אם הוא נכון לחלוטין, במטרה לפגוע במישהו או בתור נושא שיחה מעניין וגם לא בשביל לספק את הצורך בחוויית השיתוף או כדי "לשחרר קיטור".

אם אתם מאוכזבים או פגועים מהתנהלותו של בית העסק, נסו קודם ליצור עמו קשר ולהגיע להבנות.

במקרים רבים יתכן שדיבור ישיר מול בית העסק תהיה גם הצעד הנכון יותר מבחינה צרכנית. בעולם הקמעונאות המקוונת, לדוגמה, מוכרים רבים יגלו יותר נכונות לטפל בבעיה שתציגו, אם תיידעו אותם שבכוונתכם לפרסם ביקורת פומבית על התנהלותם.

השימוש בפרקטיקה של דיבור שלילי הוא מוצא אחרון. אל תשתמשו בכלי הזה לפני שבדקתם האם ניתן להשיג את אותה תוצאה בדרכים חלופיות.

אל תפרסמו ביקורת שלילית אם הנזק שאותו אתם מתכוונים למנוע מאחרים לא שווה את הנזק הבלתי מוצדק שהביקורת שלכם עלולה לגרום.

למשל, השארת ביקורת של כוכב בודד למסעדה רק בגלל שהם לא זוכרים לצרף מפיות למשלוחים שלהם, אמנם עשויה לגרום להם לשפר את השירות, וזה טוב, אבל זה עלול גם להרתיע לקוחות פוטנציאלים רבים שדווקא היו יכולים לצאת מרוצים. אסור לפרסם כזו ביקורת כי היא גורמת למסעדה הפסד בלתי מוצדק שגדול בהרבה מההפסד הזניח שאותו עלולים הלקוחות לספוג אם הביקורת הזו לא תפורסם.

והנה משימה קשה שצריך להצטייד בלא מעט כנות ויושרה פנימית כדי לבצע אותה:

לפני שאתם משאירים ביקורת שלילית, שאלו את עצמכם בכנות מה באמת מניע אתכם לעשות זאת. האם זה רק כדי לעזור לאחרים להימנע מהפסד דומה או לעודד את בית העסק להשתפר? או שמא אתם מונעים מתוך רגשות של זלזול וכעס או נקמה? אם יש לכם טינה מוקדמת כלפי נשוא הביקורת או שאתם מעוניינים להקניט או לזלזל במישהו באמצותה, אל תפרסו את הביקורת, למרות שלדעתכם היא מוצדקת ונכונה.

היצמדו לעובדות כהווייתן ופרסמו רק מידע ודאִי. מסיבה זו מותר לפרסם רק מה שחוויתם או ראיתם בעצמכם ולא מידע שקיבלתם ממישהו אחר.

התמקדו במידע הרלוונטי לקוראים. אסור להגזים או להכביר בתיאורים ציוריים בגנותו של העסק או להוסיף פרטים שליליים שאין בהם ערך לקוראים.

אם יש מידע שלילי כלשהו שניתן לוותר עליו מבלי לגרוע במטרת הפרסום, הסירו אותו מהביקורת.

מותר לפרסם רק נתונים אובייקטיבים שמוסכמים על כולם, לא תחושות שליליות או פרשנויות אישיות שאין להם אחיזה ברורה במציאות.

כך, לדוגמה, אם יש שתי חנויות שאחת מהן נחשבת ליותר זולה, אסור לתאר את החנות השנייה כ"יקרה" כל עוד מחירי החנות הפחות-זולה לא חורגים בבירור מטווח המחירים המקובלים בשוק.

כמו כן, אסור לומר או לכתוב שהאוכל במסעדה בה ביקרתם "לא טעים" כי יתכן שאותו אוכל טעים וערב לחיכם של מבקרים אחרים.

איפה לפרסם ביקורת

כאמור, הפקת תועלת היא תנאי הכרחי בפרסום תוכן שלילי, ולכן יש לפרסם את הביקורת דווקא במקום שבו ניתן להשיג את מירב התועלת מהפרסום כמו בדף המוצר או העסק, ולא במרחבי הרשתות החברתיות.

למעשה פרסום ביקורת שלילית ברשתות החברתיות עלול להיות בעייתי במיוחד, כיוון שאיסור לשון הרע חל גם על מי ששומע או קורא סיפור שלילי על מישהו ולא רק על המספר, משום כך הצגת המידע השלילי במקום שלא יהיה רלוונטי לרוב הקוראים עלול להכשיל גם אותם באיסור.

חכמינו זיכרונם לברכה אומרים שלשון הרע הוא מה שגרם לגלות ולחורבן בית המקדש3. אם ניזהר ונשקול את הדיבור והכתיבה שלנו על אחרים נוכל, בעזרת ה', לתקן את הקלקול ולהביא את הגאולה האמתית והשלימה בקרוב ממש!