סימן תצו דִּין יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת וּבוֹ י"א סְעִיפִים

א בְּגָלֻיּוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים מִסָּפֵק,א1 כָּל מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בָּרִאשׁוֹן – אָסוּר לַעֲשׂוֹת בַּשֵּׁנִי.ב וְכָל הַמְחַלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִיג בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹן מִן הַתּוֹרָה, בֵּין בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא חוּץ2 לַתְּחוּםד3 וְכַיּוֹצֵא בָזֶה – מְנַדִּין אוֹתוֹ.ה4

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁעִקָּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּכְשֶׁמְּחַלְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – הֲרֵי עוֹקֵר לְכָל הַמִּצְוָה, שֶׁהֲרֵי עִקָּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,5 לָכֵן מְנַדִּין אוֹתוֹ.6

אֲבָל דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן – אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה הָאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה.7 אֲבָל אִם חִלְּלוֹ בְּדָבָר שֶׁאִסּוּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ,8 אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.ו9

וְאִם עָשָׂה עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם שֶׁטָּעָהז10 אוֹ שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵגח11 – אֵין מַלְקִין וְאֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ חִלְּלוֹ בְּדָבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה.

ג כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא חַיָּב נִדּוּי, אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם – אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ,3 אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹט מַכַּת מַרְדּוּת.,י12

ד אֵין חִלּוּק בֵּין רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי אֶלָּא לְעִנְיַן מֵת,יא13 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ו.יב14

וְכֵן לִכְחוֹל אֶת הָעַיִן,יג15 אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה אִם לֹא יִכְחוֹל, כְּגוֹן שֶׁכְּבָר הִתְחִילָה הָעַיִן לְהִתְרַפְּאוֹת,יד16 דִּבְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אֵין לִכְחוֹל אֶלָּא עַל יְדֵי נָכְרִי,טו מִכָּל מָקוֹם בַּשֵּׁנִי17 מֻתָּר לִכְחוֹל אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְצָת חֹלִי,טז אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֹלִי כּוֹלֵל אֶת כָּל הַגּוּף.יז18

ה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל שְׁבוּת19 מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִחוּשׁ שֶׁמִּצְטַעֵר וְחָלָה מִמֶּנּוּ כָּל גּוּפוֹ,יח בְּעִנְיָן שֶׁאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שְׁבוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עַל יְדֵי שִׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ח,יט20 וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי אֵין צָרִיךְ שִׁנּוּי כְּלָל.

חוּץ מִיּוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה,כ שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּינוֹ לְיוֹם רִאשׁוֹן אֶלָּא לְעִנְיַן מֵת בִּלְבָד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ו,כא מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"רכב עַיֵּן שָׁם.21

אֲבָל דָּבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה – אָסוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ חָלָה כָּל גּוּפוֹ, אִם אֵין בּוֹ סַכָּנָה.כג22

ו מִי שֶׁנָּפַל וְנִצְרַר הַדָּם – אָסוּר לְהַקִּיז דָּם שֶׁקּוֹרִין קֶעפפִי"ן23 אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב.כד

ז בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לְחוּץ לָאָרֶץ – אֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי בְּיִשּׁוּבכה יִשְׂרָאֵל , 25 אֲפִלּוּ בְּצִנְעָא, כז, 24 וַאֲפִלּוּ בַּמִּדְבָּר אִם הוּא תּוֹךְ הַתְּחוּם2 לְעִיר כח שֶׁיִּשְׂרָאֵל דָּרִין בָּהּ, וַאֲפִלּוּ דַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָם, כט,  מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תס"ח. ל, 

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָשׂוּ מְלָאכָה – אֵין מְנַדִּין וְאֵין מַלְקִין אוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָן. לא, 

ח אִם חָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת – אֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, לב,  מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָא, לג,  וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לִנְהוֹג בָּזֶה כְּחֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר (עַיֵּן סִמָּן תס"ח לד).

וּמִטַּעַם זֶה צְרִיכִים הֵם לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּלַחַשׁ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, לה וְכֵן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּצִנְעָא, לו,  כֵּיוָן שֶׁדַּעְתָּ[ם] לַחֲזוֹר, נוֹתְנִים עֲלֵיהֶם חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תס"ח. לז, 

אֲבָל צְרִיכִים לִלְבּוֹשׁ מַלְבּוּשֵׁי יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁל פַּרְהֶסְיָא. לח

ט אֲבָל אִם אֵין דַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָן, לט אִם הִגִּיעוּ תּוֹךְ תְּחוּם מ לְעִיר מֵעֲיָרוֹת שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, אֲפִלּוּ אֵין בָּעִיר יִשְׂרָאֵל מא – נַעֲשׂוּ כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ מִיָּד, וַאֲסוּרִין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, בֵּין תּוֹךְ הַתְּחוּם בֵּין חוּץ לַתְּחוּם, מב,  וּמִתְפַּלְלִין כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ, וְכֵן צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּב תַּבְשִׁילִין כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ.

אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל עִיר מֵעֲיָרוֹת שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ – עֲדַיִן לֹא הֻקְבְּעוּ לִהְיוֹת כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ, וּמֻתָּרִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַהֲרֵי הֵם עֲדַיִן כִּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר. מג

י הָעוֹקֵר דִּירָתוֹ עִם אִשְׁתּוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר דִּינוֹ כְּמִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר. מד, 

יא בְּנֵי חוּץ לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּן לַחֲזוֹר – אֵין עוֹשִׂין אֶלָּא יוֹם אֶחָד כִּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מה וְיֵשׁ חוֹלְקִין. מו, 

כָּל מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה בִּמְקוֹמוֹ – נִקְרָא אֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר. מז