כשמדובר בנושא המורכב והרגיש של שימוש בהנדסה גנטית לייצור צאצאים עם מאפיינים ספציפיים, חשוב לזכור שישנן טכניקות ושיטות רפואיות רבות המכונות "הנדסה גנטית", כמו גם סיבות שונות מדוע עשויים לבחור להשתמש בהם.


שיטה נפוצה אחת להנדסה גנטית היא שימוש ב- PGD (אבחון גנטי לפני ההשתלה), הכוללת בדיקת ביציות מופרות שהושתלו מראש כדי לוודא האם יש בהן מוטציות ספציפיות העלולות לגרום למחלות מסוימות כגון טיי-זאקס או סיסטיק פיברוזיס. לאחר הבדיקה, רק עוברים שנמצאו שאין להם מוטציות גנטיות אלה נבחרים להשתלה.


שיטות שפותחו לאחרונה כוללות עריכת גנים CRISPR-Cas9, המאפשרת להוסיף, להסיר או לשנות חומר גנטי במקומות מסוימים בגנום. למרות שניתן להשתמש בשיטות אלה לחיסול מוטציות שונות הגורמות למחלות, ניתן להשתמש בהן באופן תיאורטי גם לבחירת המאפיינים הרצויים הספציפיים לתינוק העתידי.


כצפוי, זה מוביל לכל מיני דילמות אתיות, מוסריות והלכתיות.


סיוע בטכנולוגיות רבייה


לכל שיטה והליך, כולל רבים שלא הוזכרו כאן, יש סט של דילמות הלכתיות פוטנציאליות משלה.


בנוסף, כל השיטות השונות להנדסה גנטית תלויות בטכנולוגיית הרבייה המסייעת, כגון הפריה חוץ גופית, שהיא עצמה רצופה בסוגיות הלכתיות אפשריות. במקרים של צורך רב, יתאפשרו הליכים מסוימים בהדרכתו של רב מומחה בכדי להבטיח שהכל נעשה בצורה מקובלת מבחינה הלכתית.


בהנחה שהליך הרבייה בפועל נעשה על פי ההלכה, אנו יכולים כעת לפנות לשאלה הכללית של הנדסה גנטית.


האם הדברים מותרים כברירת מחדל?


כצפוי בטכנולוגיות חדשות ומתפתחות, ישנו ויכוח רציני לגבי הנדסה גנטית, ואם אכן הדבר מותר, מה הפרמטרים שלו.


הטיעונים המרכזיים מהזוית המוסרית כוללים את הבעיה של ל"לשחק אלוקים" וכן שזהו "מדרון חלקלק". עם זאת, יש פוסקי הלכה המצביעים על עיקרון שניסח הרב ישראל ליפשוט, מחבר הפירוש הקלאסי למשנה המכונה "תפארת ישראל", הקובע כי: "כל פעילות שאין לנו שום סיבה לאסור מותרת בהלכה מבלי שנצטרך למצוא סיבה למותרותה, שכן התורה אינה מזכירה כל דבר מותר, אלא מפרטת רק את הדברים האסורים" לפיכך, בהעדר כל סיבה רצינית משכנעת שרבים מהטכניקות הללו הן אסורות. אנו נניח שהן מותרות.


פוסקי הלכה אחרים לעומת זאת, טוענים כי ה"תפארת ישראל" אינו קובע כי "כל אימת שלא מוזכר איסור, מותר"; אלא, הוא קובע, כי "בכל פעם שאנחנו לא מוצאים סיבה לאיסור. . . ” לפיכך, במצב בו אפילו אדם ממוצע עשוי לחוש באופן אינטואיטיבי במעיו כי היבטים מסוימים עשויים להיות מוטלים בספק, לא ניתן פשוט לומר כי "ברירת המחדל" היא שמותר לפני שבודקים היטב את הנושאים.


להציל חיים

יש הבדל בין שימוש בהנדסה גנטית על מנת לטפל במחלה תורשתית לבין השימוש בה לשינוי מאפייני הילד, כמו גובה, עור, אינטליגנציה, צבע שיער וכו'.


אם זה נעשה פשוט כדי לטפל או למנוע מחלה תורשתית, אז רוב פוסקי ההלכה מסכימים שזה יהיה מותר, מכיוון שזה דומה לטיפולים רפואיים אחרים. זה נכון במיוחד כשמדובר בטיפול שעלול להציל חיים; הרי יש כלל הלכתי לפיו פיקוח נפש (הצלת חיים) דוחה את מרבית איסורי התורה.


שותפים עם אלוקים

מה לגבי שימוש בהנדסה גנטית לדברים שאינם רפואיים כמו גובה וצבע שיער?


יש פוסקים שטוענים שלמרות שאין לנו אוטונומיה מוחלטת בשימוש בהתערבויות רפואיות (המתת חסד למשל, אסורה גם כאשר הסוף קרוב), בני האדם הרי בכל זאת משמשים כ"שותפים עם אלוקים בתהליך היצירה". בהתבסס על זה , הם סבורים כי "אם משתמשים בטכנולוגיות עריכת גנים לשינוי צבע השיער ללא סיכונים בריאותיים מינימליים, אזי ההלכה תאפשר לאדם להשתמש בטכנולוגיה הזו עבור עצמו. עם זאת, אם ישנו סיכון בריאותי אפילו מינימלי בשימוש בהליך זה, ההלכה אוסרת את כל תהליכי עריכת הגנים לשינוי צבע השיער או לשיפור האתלטיות ללא סיבה רפואית או פסיכולוגית תקפה. באופן דומה, ההלכה אוסרת גם יישומים לא רפואיים של עריכת גנים לביציות מופרות".


אחרים, לעומת זאת, סבורים כי אין להשתמש בטכניקות אלה למטרות שאינן רפואיות. למרות שאלוקים העניק לאנושות במפורש לא רק את היכולת אלא את האחריות לרפא ולמנוע מחלות, בשלב מסוים ביצוע שינויים שאינם רפואיים יכול להיחשב יומרני, כאילו אנו יודעים טוב יותר מאלוקים כיצד ליצור אדם מסוים.


בנוסף, בשלב זה איננו יודעים בהכרח את ההשלכות של ביצוע שינויים לא רפואיים אלה.


בחירת מין

באשר לשאלת השימוש בהליכים מלאכותיים לבחירת מינו של ילד, מציין הרב שלמה זלמן אוירבך, מהסמכויות ההלכתיות המובילות במאה העשרים, את האירוע הבא המוזכר בתלמוד:


הקדוש ברוך הוא הביא יסורין של מחלה על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו: לך ובקר את החולה. ואכן כך עשה ישעיהו, וכפי שנאמר: "בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צבאות צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" וגו' (ישעיהו לח, א), ומבררים את דברי הנביא: מאי [מה] "כי מת אתה ולא תחיה" — משמעות הכפילות היא: "מת אתה" — בעולם הזה, ו"לא תחיה" — לעולם הבא, שלא יהא חלקו בעולם הבא.

אמר ליה [לו] חזקיהו: מאי כולי האי [מה כל זה]? במה חטאתי שאענש כך? אמר ליה [לו]: משום שלא עסקת בפריה ורביה, שלא נשא חזקיהו אשה עד אז. התנצל חזקיהו ואמר ליה [לו] לישעיהו: משום דחזאי לי [שראיתי] ברוח הקדש דנפקו מינאי בנין דלא מעלו [שיצאו ממני בנים שאינם מעולים, בנים רעים], ואכן, בנו היה מנשה שהרבה לחטוא, וחשב שמוטב שלא יהיו לו בנים כלל.

אמר ליה [לו] ישעיהו: בהדי כבשי דרחמנא [בסתריו של הקדוש ברוך הוא] למה לך להתעסק? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד [מה שצווית במצוות פריה ורביה היית צריך לעשות], ומאי דניחא קמיה קודשא בריך הוא [ומה שנוח בעיני הקדוש ברוך הוא] — לעביד [יעשה].


על סמך זה, הרב אוירבך קובע כי לא ניתן להשתמש בהליכים מלאכותיים לבחירת מינו של הילד (אלא אם כן מדובר במניעת מחלה כלשהי). לכאורה, הדבר נכון גם לגבי בחירת מאפיינים אחרים.


לסיכום

למרות שרובם סבורים כי הנדסה גנטית מותרת לצרכים רפואיים, אולם בכל הנוגע לשימוש בה למטרות שאינן רפואיות, רבים סבורים כי אין לעשות זאת.


יתר על כן, גם מי שתומך בעריכת גנים סבור שלפחות בינתיים, עד שכל ההשלכות של עריכת הגן ברמת המאקרו והמיקרו ידועות, יש להשתמש בטכנולוגיות אלה אך ורק למטרות רפואיות, ולא למטרות שאינן שיפורים רפואיים.