לטייל בלבד כו'. עיין מ"א סוף סי' של"טא דכתב הא דר"י הלויב לענין להפליג בשבת בלא קניית שביתה. אבל כאןג אם כוונתו לאסור לדעת ר"ת צ"ע, דמשמע מר"ת שכל שאינו הולך לטייל לא מקרי דבר הרשות. וכן כתב באלי' זוטאד בפשיטות. ועוד דהא להרויח נמי אינו יודע אם ירויח כדאמרינן בפ' מקום שנהגוה שאין אדם יודע במה משתכר. ועוד דהא ר"ת יליף להו מחול המועדז ובחול המועד ודאי שרי משום ספק פסידא אפילו לעשות מלאכה גמורה שלא לצורך המועד משום דה"ל ספק דבר האבד עיין מ"א סי' תקל"ז,ח וכ"ש לספר ולכבס במועד דשרי אפילו כשיצא להרויח,ט דבכהאי גוונא אסור לעשות מלאכה גמורה שלא לצורך המועד משום הרווחה בעלמא ואפילו פרקמטיא אסורה עיין סי' תקל"ז וצ"ע: