מתוך הספר לאן הלכת? – התמודדות עם שכול ואובדן לפי גישת החיים של הרבי מליובאוויטש. כאן תוכלו לרכוש את הספר במחיר מוזל ולקבל אותו בדיוור ישיר עד הבית.

בקשה לאלמנה

קשה לתמצת בשורות ספורות את יחסו המיוחד כל כך של הרבי לנופלים במערכות על הגנת ארץ הקודש ותושביה. הריב ראה בהם קדושים, שהגנו בגופם על אחיהם, שמסרו את חייהם למען עם ישראל – וכי אין מעלה גדולה מזו.

דווקא על הפן האישי, הרחום והחומל, הדואג לבני משפחותיהם של הנופלים – האלמנות והיתומים שחרב עליהם עולמם – ניתן ללמוד רבות מתוך סיפורה האישי של הגברת שפרה מרוזוב, חסידת חב"ד, אלמנה שכולה לחלל צה"ל בעצמה.

כאשר קיבלה שפרה את הבשורה המרה כי בעלה, דוד, נהרג בקרבות בתעלת סואץ, כאבה היה גדול. אך זמן קצר לאחר תום המלחמה, מלחמת יום הכיפורים, פגש בה חסיד חב"ד והעביר לה את בקשתו של הרבי ממנה: להירתם לסיוע למשפחות הקרבנות שנפלו במלחמה.

במשך השנים הבאות התמסרה שפרה, יחד עם פעילי חב"ד, למצוותו של הרבי. סיוע אישי, פגישות מלב אל לב, אירועים ופעילויות בחגים ומשלוחי מנות הפכו לחלק משגרת יומה.

במסגרת הפעילות היא קיימה התכתבות רציפה עם הרבי, שביקש להתעדכן בשלום האלמנות והיתומים, ולעיתים קרובות עודד אותה להוסיף ולתגבר את הפעילות. היא העבירה אליו בקשות מהאלמנות והוא הקדיש לכל אחת מזמנו האישי, כשלעיתים הוא אף מוסיף סכום כסף לסיוע במצבם הכספי.

בכמה מכתבים הרבי ביקש לעודד אישית את שפרה ועסק בשאלה: מדוע נגזר עליה, ועל כל משפחות האלמנות והיתומים, לסבול מאבדן הבעל-האב? – קטעים מהם נקרא מיד.

אלוקים יעודד אותך

אשרי חלקך שזכית והצלחת לעודד נפשות רבות של בנות ישראל, בנות שרה רבקה רחל ולאה, שאיבדו את בעליהן. חכמינו זיכרונם לברכה אמרו כי "כל המתפלל על חברו הוא נענה תחילה1

רק בורא העולם יודע מדוע קרה מה שקרה; אך ברור וידוע כי כל מה שעושה האלוקים לטוב הוא עושה. כפי שכבר ציטטתי פעמים רבות את דברי גדולי ישראל, אין פלא אשר נברא לא יכול להבין את דרכי הבורא, שהרי אין כל ערך והשוואה ביניהם! בוודאי שמן השמיים מסייעים לך לעמוד בניסיון ושלא להרהר אחר מידותיו של הבורא באסון אבדת בעל ואב לילדים...

בעבר קיבלתי ידיעות ממפעלך הנעלה בקרב האלמנות והיתומים, ואני מקווה שתמשיכי לפעול ואף להוסיף יתר שאת ויתר עוז, וכי גם הנשים עמן את פועלת יתעוררו להשתתף עמך במפעל חשוב זה. יחדיו תרחיבו את הצינורות לקבל את ברכותיו של האלוקים בכל המצטרך לכם, באמצעות התחזקות בהנהגה יומיומית על פי תורתנו תורת חיים הנתונה מאלוקים חיים, ותזכו לגדל את ילדיכן לתורה, לחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.

מדוע נגזר על האלמנות לסבול?

לגבי ההערה-שאלה במכתבך: מהו ההסבר לסבל והצער שנגזר על האלמנות והיתומים?

למעשה, זו לא שאלה ספציפית על הרג הקורבנות במלחמה, כי אם חלק משאלה כללית יותר: מדוע קיימים צער וסבל בעולם? הרי בורא העולם ומנהיגו הוא עצם הטוב, ו"מטבע הטוב – להיטיב"?

זו לא שאלה חדשה שלא נשאלה מעולם, ולמעשה כמה ניסיונות נעשו לפתור שאלה זו. מהעיקריים והמובנים שבהם מופיע בספר איוב, אחד מכתבי הקודש העוסק בעיקרו בשאלה זו. התשובה מופיעה בלשון הפסוק התמה "החקר אלו-ה תמצא?2

מכיוון שכל אדם, אפילו ילד וילדה קטנים, מאמין בטבעו, נוכל להסביר זאת באמצעות דוגמה שתהיה מובנת לכל: אדם חסר כל ידע ברפואה נכנס למחלקת הניתוחים בבית חולים. הוא רואה שם קבוצת אנשים לבושים בחלוקים לבנים, על פניהם מסכה, ובידיהם סכינים, אזמלים וכלים שונים. הם עומדים סביב אדם השוכב על שולחן כשידיו ורגליו קשורות, מרדימים את האיש, מנתחים אותו ודמו שותת... הוא בוודאי ירוץ להזעיק את כל הסביבה להציל את האדם החף מפשע! אך הוא לא מבין שהניתוח גורם רק נזק זמני לטווח הקצר, אך הוא יציל את חיי האדם ויגרום לו לחיות חיים בריאים במשך עשרות שנים.

בדומה לניתוח, אדם יכול לדעת רק מה שמתרחש מול עיניו במשך חייו. אין לו מושג מה התרחש קודם לכן (והוביל ל'ניתוח') ומה יתרחש לאחר מכן (התועלת שתבוא מן הניתוח). מובן שהוא לא יכול לראות את התמונה השלמה ולהבין את דרכי הבורא.

ראוי לצטט בהקשר זה את דברי רבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו"ר הזקן, וזה לשונו הקדוש3

בברכת הצלחה רבה בפעולותייך הכי נעלות, בהתאם למידתו של הקדוש ברוך הוא עליו נאמר "יתום ואלמנה יעודד4