ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות פסח

שולחן ערוך: סימן תלב

מהוצאת

סימן תלב דִּין בִּרְכַּת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ וּבוֹ י"ב סְעִיפִים:

א קֹדֶם א שֶׁיַּתְחִיל לִבְדֹּק צָרִיךְ לְבָרֵךְ,ב^,1 כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל מִצְוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.ג^,2 וּמַה הוּא מְבָרֵךְ? "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ".ד^,1 וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אֵינוֹ מְבַעֲרוֹ עֲדַיִן,ה מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר הַבְּדִיקָה מִיָּד הוּא מְבַטֵּלו וּמַפְקִיר כָּל הֶחָמֵץ שֶׁנִּשְׁאַר בְּבֵיתוֹ שֶׁלֹּא מְצָאוֹ בִּבְדִיקָה זוֹ,ז^,3 הֲרֵי בִּטּוּל זֶה נִקְרָא בִּעוּרח כְּדִינוֹ לְחָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לוֹ שֶׁלֹּא מְצָאוֹ בַּבְּדִיקָה. וְהֶחָמֵץ הַיָּדוּעַ לוֹ הוּא מַצְנִיעוֹ4 עַד לְמָחָר, שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ עַד שָׁעָה ה', וְהַמּוֹתָר מְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם.ט^,5 וּבִעוּר זֶה שֶׁבְּיוֹם י"ד וּבִטּוּל זֶה שֶׁבְּלֵיל י"ד, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם כְּלוּם,6 וְהֵן נִפְטָרִין בִּבְרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַבְּדִיקָה שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַבִּעוּר, לְפִיכָךְ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם "עַל בִּעוּר חָמֵץ":י^,7

ב וְלָמָּה אֵין מְבָרְכִין "עַל בְּדִיקַת חָמֵץ" שֶׁהוּא מַתְחִיל בָּהּ מִיָּד? לְפִי שֶׁאֵין הַבְּדִיקָה תַּכְלִית הַמִּצְוָה,יא^,8 שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁבָּדַק וְלֹא בִּעֵר אֶת הֶחָמֵץ שֶׁמָּצָא בַּבְּדִיקָה לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם.יב^,9 וְכֵן אִם לֹא בִּטֵּל חֲמֵצוֹ אַחַר הַבְּדִיקָה, עֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מִצְוַת בִּעוּר חָמֵץ:יג^,10

ג וְלָמָּה אֵין מְבָרְכִין "שֶׁהֶחֱיָנוּ" קֹדֶם הַבְּדִיקָה, וַהֲרֵי הִיא מִצְוָה הַבָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן?יד^,11 לְפִי שֶׁמִּצְוָה זוֹ הִיא לְצֹרֶךְ הָרֶגֶל, לְתַקֵּן הַבַּיִת וּלְבַעֵר הֶחָמֵץ מִתּוֹכוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, לְפִיכָךְ הִיא נִפְטֶרֶת בְּבִרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁמְּבָרְכִין בָּרֶגֶל בְּקִדּוּשׁ לַיְלָה:טו^,12

ד אִם בֵּרַךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְבַעֵר חָמֵץ"13 – יָצָא, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ.טז וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן "עַל", כְּמוֹ "עַל אֲכִילַת מַצָּה",יז "עַל אֲכִילַת מָרוֹר",יח^,14 אִם בֵּרַךְ עֲלֵיהֶן בְּלָמֶ"ד, "לֶאֱכֹל מַצָּה", "לֶאֱכֹל מָרוֹר" – יָצָא.

וְכֵן כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶן בְּלָמֶ"ד, "לִקְבֹּעַ מְזוּזָה", "לִקְרֹא אֶת הַלֵּל", אִם בֵּרַךְ בִּלְשׁוֹן "עַל קְבִיעַת מְזוּזָה", "עַל קְרִיאַת הַלֵּל" – יָצָא.

אֲבָל לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל מִצְוָה בְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ לָהּ חֲכָמִים. וְטַעַם שִׁנּוּי הַנֻּסְחָאוֹת בְּבִרְכַּת הַמִּצְוֹת הוּא מְבֹאָר בָּרִאשׁוֹנִים,יט עַיֵּן שָׁם:15

ה אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ קֹדֶם הַתְחָלַת הַבְּדִיקָה, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁגָּמַר אֶת הַבְּדִיקָה לְגַמְרֵי,כ דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ עֲדַיִן לִבְדֹּק מָקוֹם אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ זָוִית אַחַת, וַאֲפִלּוּ חוֹר אֶחָד (אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם בַּחוֹר כְּזַיִת חָמֵץ16 עַיֵּן סִימָן תמ"וכא^,17) – חַיָּב לְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר בְּדִיקָה זוֹ. אֲבָל אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁגָּמַר בְּדִיקָתוֹ לְגַמְרֵי – לֹא יְבָרֵךְ כְּלוּם,כב שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן,כג^,18 אֲבָל לְאַחַר גְּמַר עֲשִׂיָּתָן הֵיאַךְ יְבָרֵךְ "וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה פְּלוֹנִית", וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם,כד שֶׁכְּבָר עָשָׂה.19

(א) וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵרכה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יְבָרֵךְ לְמָחָר בְּסוֹף שָׁעָה ה'כו כְּשֶׁשּׂוֹרֵף אֶת הֶחָמֵץ שֶׁמָּצָא בַּבְּדִיקָה,20 שֶׁהֲרֵי שְׂרֵפָה זוֹ עִקַּר בִּעוּר חָמֵץ,21 וְהָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ עָלֶיהָ, אֶלָּא שֶׁפּוֹטְרִין אוֹתָהּ בְּבִרְכַּת "עַל בִּעוּר חָמֵץ" שֶׁמְּבָרְכִין בִּשְׁעַת בְּדִיקָה,כז^,22 וְזֶה שֶׁלֹּא בֵּרַךְ בִּשְׁעַת בְּדִיקָה – צָרִיךְ לְבָרֵךְכח בִּשְׁעַת הַשְּׂרֵפָה. וְיֵשׁ לָחֹשׁכט לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת:ל^,23

ו אָסוּר לְהַפְסִיק בְּשׁוּם דִּבּוּר בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת הַבְּדִיקָה,לא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת.לב^,24 וּלְכַתְּחִלָּה יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בֵּינְתַיִם כְּלָל, אֲפִלּוּ מֵעִנְיְנֵי צָרְכֵי הַבְּדִיקָה,לג^,25 אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַתְחִיל לִבְדֹּק אִם לֹא יָשִׂיחַ.לד^,26 אֲבָל אִם עָבַר וְשָׂח בֵּינְתַיִם בְּצָרְכֵי הַבְּדִיקָה אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, אֲפִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לִבְדֹּק בְּלֹא שִׂיחָה זוֹ.לה אֲבָל אִם שָׂח בֵּינְתַיִם שִׂיחָה שֶׁאֵינָהּ מֵעִנְיַן הַבְּדִיקָה כְּלָל – צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ:לו^,27

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁשָּׂח קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל לִבְדֹּק, אֲבָל אִם שָׂח לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לִבְדֹּק אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ,לז כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בַּמִּצְוָה שֶׁבֵּרַךְ עָלֶיהָלח (עַיֵּן סִימָן תקצ"בלט^,28). וְכֵן אִם הוֹלֵךְ וּבוֹדֵק מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִבַּיִת לְבַיִת – אֵין הֲלִיכָה זוֹ שֶׁבְּאֶמְצַע מִצְוָה חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְהַצְרִיכוֹ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ,29 כְּמוֹ שֶׁאֵין הַשִּׂיחָה שֶׁבְּאֶמְצַע מִצְוָה חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק.מ

וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה אֵין לְהָשִׂיחַ שׁוּם שִׂיחָה בְּאֶמְצַע הַבְּדִיקָהמא אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה,מב, כִּי אִם מֵעִנְיְנֵי צָרְכֵי הַבְּדִיקָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִיםמג שֶׁאַף הַמֵּשִׂיחַ בְּאֶמְצַע הַמִּצְוָה הֲרֵי זֶה הֶפְסֵק וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ כְּשֶׁיִּגְמֹר הַמִּצְוָה. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמֵשִׂיחַ בְּאֶמְצַע סְעוּדָתוֹ כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה",מד^,30 לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח בִּישִׁיבָה זוֹ שֶׁלְּאַחַר הַשִּׂיחָה, שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹד וְשֶׁלֹּא לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, אֲבָל בִּבְדִיקַת חָמֵץ מֻכְרָח הוּא לִגְמֹר אֶת הַבְּדִיקָה שֶׁלְּאַחַר הַשִּׂיחָה, שֶׁחַיָּב לִבְדֹּק בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמַּכְנִיסִין בָּהֶן חָמֵץ, וְאִלּוּ הָיָה שׁוֹכֵחַ לְבָרֵךְ בִּתְחִלַּת בְּדִיקָתוֹ הָיָה חַיָּב לְבָרֵךְ בִּגְמַר בְּדִיקָתוֹ,מה לָכֵן גַּם עַכְשָׁו חַיָּב לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק בְּשִׂיחָה אַחַר בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה,מו וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר כָּל מִצְוֹת שֶׁהֵן חוֹבָה וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהֶן:מז^,31

ח חוֹבַת הַבְּדִיקָה הִיא עַל בַּעַל הַבַּיִת, אֲבָל בְּנֵי בֵּיתוֹ הָאוֹכְלִים מִשֶּׁלּוֹ אֵין חִיּוּב הַבְּדִיקָה חָל עֲלֵיהֶם כְּלָלמח (אֶלָּא אִם כֵּן אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן תל"ומט^,33), כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחָמֵץ שֶׁלָּהֶם.נ^,32

אֲבָל אִם בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ שְׁלוּחִים לִדְבַר מִצְוָה שֶׁיִּבְדְּקוּ הֵם – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ,נא וִיבָרְכוּ הֵם בִּרְכַּת "עַל בִּעוּר חָמֵץ".נב^,34

וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּבְדֹּק הוּא בְּעַצְמוֹ,נג שֶׁכֵּן הוּא בְּכָל הַמִּצְוֹת "מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ".נד^,35 וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִטְרֹחַ בְּעַצְמוֹ לִבְדֹּק בְּכָל הַחֲדָרִים וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת, יִבְדֹּק הוּא חֶדֶר אֶחָד אוֹ זָוִית אַחַת,36 וְיַעֲמִיד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ אֶצְלוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּבָרֵךְ עַל בְּדִיקָתוֹ וִיכַוֵּן לְהוֹצִיאָם בְּבִרְכָתוֹ, וְהֵם יַעֲנוּ "אָמֵן"נה אַחַר בִּרְכָתוֹ37 וְיִתְכַּוְּנוּ לָצֵאת בְּבִרְכָתוֹ,נו^,38 וְיִתְפַּזְּרוּ לִבְדֹּק אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.נז וְיִזָּהֲרוּ שֶׁמִּיָּד אַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ הַבְּרָכָהנח יַתְחִילוּ לִבְדֹּק39 בַּחֲדָרִים הַסְּמוּכִים לַבַּיִת שֶׁשָּׁמְעוּ הַבְּרָכָה בְּתוֹכוֹ, אֲבָל לֹא יֵלְכוּ מִיָּד לְבַיִת אַחֵר לִבְדֹּק, לְפִי שֶׁהַהֲלִיכָה מִבַּיִת לְבַיִת חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה,נט כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ח'ס עַיֵּן שָׁם:40

ט וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁעָבְרוּ41 וְהִפְסִיקוּ בֵּין שְׁמִיעַת הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת הַבְּדִיקָה, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא שָׁמְעוּ כְּלָל אֶת הַבְּרָכָה מִבַּעַל הַבַּיִת, אֵינָן צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל בְּדִיקָתָם, כֵּיוָן שֶׁהֵם עַצְמָם אֵינָם חַיָּבִים בִּבְדִיקָה זוֹ,42 וְאֵינָן בּוֹדְקִין אֶלָּא כְּדֵי לִפְטֹר אֶת בַּעַל הַבַּיִת מֵחִיּוּבוֹ, (ב) וְכֵיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ אִם הָיָה בּוֹדֵק גַּם אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבְּנֵי בֵּיתוֹ בּוֹדְקִין לֹא הָיָה מְחֻיָּב לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת כֵּיוָן שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ פַּעַם אַחַת,סא^,43 לְפִיכָךְ גַּם בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁעוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ אֵינָם חַיָּבִין לְבָרֵךְ.סב

וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה אֵין לָהֶם לִבְדֹּק בְּלֹא שְׁמִיעַת הַבְּרָכָה, שֶׁהֲרֵי הֵם עוֹשִׂים מִצְוָה, וְאֵין לַעֲשׂוֹת מִצְוָה בְּלֹא בְּרָכָה לְפָנֶיהָ:סג

י כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לִבְדִיקַת חָמֵץ, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה, אוֹ קָטָןסד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַתסה^,44 וִיכֹלֶת לִבְדֹּק כְּכָל מִשְׁפְּטֵי הַבְּדִיקָה שֶׁיִּתְבָּאֲרוּ בְּסִימָן תל"ג, שֶׁהַכֹּל כְּשֵׁרִים לִבְדִיקַת חָמֵץ,סו וְהַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל הַבְּדִיקָה,סז^,45 וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִתְעַצְּלוּ לִבְדֹּק יָפֶה וִישַׁקְּרוּ לוֹמַר "יָפֶה בָּדַקְנוּ",סח דְּכֵיוָן שֶׁבְּדִיקַת חָמֵץ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה דַּי בְּבִטּוּל בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"א,סט לְפִיכָךְ הֶאֱמִינוּם חֲכָמִים,ע^,46 וְהֵם אָמְרוּ לִבְדֹּק וְהֵם אָמְרוּ שֶׁהַלָּלוּ נֶאֱמָנִים עַל הַבְּדִיקָה.עא^,47

(וְאַף עַל גַּב דְּכָל הֵיכָא דְּאִתְחַזַּק אִסּוּרָא דְּרַבָּנָן אֵין הַקָּטָןעב נֶאֱמָן לוֹמַר "תִּקַּנְתִּי הָאִסּוּר", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קכ"ז,עג^,48 וְהָכָא נַמִּי אִתְחַזַּק אִסּוּרָא, שֶׁהַבַּיִת הוּא מָלֵא חָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה, אֲפִלּוּ הָכִי נֶאֱמָן הַקָּטָן לוֹמַר "בִּעַרְתִּי הֶחָמֵץ מִן הַבַּיִת", הוֹאִיל וְהָיָה בְּיָדוֹ לְבַעֵר,עד וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁעֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה שָׁם וּבְסִימָן ק"כעה^,49 עַיֵּן שָׁם).

וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָרעו שֶׁלֹּא לִסְמֹךְ לְכַתְּחִלָּה בִּבְדִיקָתוֹ אֶלָּא עַל אֲנָשִׁים בְּנֵי חוֹרִין שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל הַמִּצְוֹת, דְּהַיְנוּ מִי"ג שָׁנָה וָאֵילָךְ,עז לְפִי שֶׁהַבְּדִיקָה כְּהִלְכָתָהּ יֵשׁ בָּהּ טֹרַח גָּדוֹל,עח וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִתְעַצְּלוּ וְלֹא יִבְדְּקוּ יָפֶה:50

יא הַנּוֹהֲגִים לְהַנִּיחַ פְּתִיתֵי חָמֵץ51 בַּבַּיִת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת קֹדֶם בְּדִיקַת הַבּוֹדֵק,עט^,52 יִזָּהֲרוּ לְהַנִּיחַ חָמֵץ קָשֶׁה שֶׁאֵינוֹ מִתְפָּרֵר, שֶׁמָּא יִתְפָּרֵר מִמֶּנּוּ מְעַט וְיִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּפ בַּבַּיִת בְּפֶסַח.53 וְגַם יִזָּהֲרוּ לְשָׁמְרוֹ שֶׁלֹּא יִגְרְרוּ מִמֶּנּוּ עַכְבָּרִים אוֹ קְטַנִּים,פא וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ד.פב

וּמֵעִקַּר הַדִּין אֵין צָרִיךְ כְּלָל לְהַנִּיחַ פְּתִיתִים הַלָּלוּ קֹדֶם בְּדִיקָה, שֶׁאַף אִם יִבְדֹּק הַבּוֹדֵק וְלֹא יִמְצָא שׁוּם חָמֵץ בִּבְדִיקָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בֵּרַךְ לְבַטָּלָה, שֶׁכָּךְ הַמִּצְוָה לִבְדֹּק הֶחָמֵץ וּלְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו שֶׁמָּא יִמְצָא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְאִם לֹא מָצָא אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וּכְבָר קִיֵּם הַמִּצְוָה כְּתִקּוּנָהּ.פג אֲבָל כְּבָר נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לְהַנִּיחָן,פד וּמִנְהָגָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הִיא:פה^,54

יב יֵשׁ מֵהַמְדַקְדְּקִים לִטֹּל יְדֵיהֶם קֹדֶם הַבְּדִיקָה.פו וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנּוֹטֵל יָדָיו בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ הַחֲכָמִים הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ,פז^,55 מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁבְּדִיקַת חָמֵץ הִיא בָּאָה לְטָהֳרַת הָרֶגֶל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,פח^,56 אִם כֵּן מִצְוָה חֲשׁוּבָה הִיא, וּרְאוּיָה לִהְיוֹת בִּנְקִיּוּת.פט

הערות שוליים

א.

בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חוב' י (ראה מבוא שם) נדפסו תצלומי כתי"ק הרה"ק מהרי"ל של סימן זה, באיזה שינויי לשון ובהוספת מ"מ וציונים. עיקרי השינויים וכן המ"מ וציונים יועתקו לקמן בשוה"ג (באותיות מודגשות, כשאר המ"מ שבדפוס ראשון).

ב.

גמרא מימרא דרב יהודה אמר רב [כ"ה גירסת הרא"ש פ"א ס"י) דף ז, סע"א (שצריך לברך). רב יהודה אמר שמואל שם ע"ב (שהברכה היא קודם שיתחיל לבדוק). טור ושו"ע ס"א.

ג.

מטעם שנתבאר לעיל סי' קנח סט"ז וש"נ. וראה סגולת אברהם ע' 192.

ד.

מסקנת הגמרא שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

ה.

ראה סגולת אברהם שם.

ו.

רא"ש פ"א ס"י. טור.

ז.

בכת"י: כמ"ש בסי' תלד ס"ו.

ח.

ראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) כא ע' תקלא ואילך. סגולת אברהם שם.

ט.

בכת"י: כמ"ש בסי' תמה ס"ג.

י.

רא"ש שם. וראה כל בו סי' מח (ו, ד. הובא בב"ח ס"א) שלשון ביעור כולל גם בדיקה וביטול.

יא.

ב"י סד"ה ומ"ש רבינו שבדיקה. ט"ז סוף ס"ק א. וכ"ה לענין עשיית ציצית, כדלעיל סי' יט ס"א וש"נ.

יב.

ראה גם לקמן סי' תמו ס"א.

יג.

ראה ב"י שם.

יד.

ראה עירובין מ, ב. וכ"ה לקמן סי' תקפה ס"ה. סי' תריט ס"ז. סי' תרמא ס"א.

טו.

רא"ש פ"א ס"י. שו"ת הרא"ש כלל יד ס"ג וכלל כה ס"ג. טור וט"ז סוף ס"ק ב. ומידי דהוה אעושה סוכה ולולב דלקמן סי' תרמא ס"א. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 128. חל"ז ע' 15 הערה 12. שלחן המלך ח"ב ע' לה. העו"ב תתמו ע' 60.

טז.

דרכי משה ס"ק א. ח"י ס"ק ג.

יז.

כדלקמן סי' תעה ס"ה.

יח.

כדלקמן שם סי"ב.

יט.

רמב"ם הל' ברכות פי"א הט"ו. רא"ש פ"א ס"י. ר"ן (ג, ב) ד"ה וקשיא.

כ.

כל בו סי' מח (ו, ג). רמ"א ס"א.

כא.

סעיף ג. וראה מ"מ וציונים. כבוד מלכים (הוספות).

כב.

ב"ח סוף ס"ב ד"ה ונראה.

כג.

כדלעיל סי' מו ס"ג וש"נ.

כד.

ראה גם לעיל סי' רסג סי"א.

כה.

ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ב.

כו.

ט"ז שם. וראה קונטרס אחרון סוף ס"ק א, שאם שורף החמץ בשעה ששית יכול לברך גם לדעה הא'.

כדלעיל סעיף א.

בכת"י: על ביעור חמץ.

בכת"י: לדבריו.

שיירי כנסת הגדולה הגב"י סוף אות ב. אליה רבה ס"ק ג. ח"י סוף ס"ק ו. וראה לעיל סי' מו ס"י וש"נ.

לא.

רא"ש פ"א ס"י. שו"ת כלל יד סי' ג. טור ושו"ע ס"א.

לב.

ראה לעיל סי' ח סכ"ב (ציצית). סי' כה סי"ח ואילך (תפילין). לקמן סי' תקצב ס"ז (שופר). ואם הברכה היא אחרי עשיית המצוה, ראה לעיל סי' קנח סוף סט"ז וש"נ.

לג.

רמ"א סי' קסז ס"ו. לעיל שם ס"ט וש"נ. וכ"ה בסידור.

לד.

מ"א סי' כה ס"ק טז. לעיל שם ס"כ. סי' תקצב ס"ק ה. לקמן שם סוף ס"ז. עי' סי' קסז סוף ס"ט, דכיון שאי אפשר לו הרי זה כדיעבד.

לה.

משמעות אחרונים, שלא הצריכו לחזור אלא כששח שלא מעניני הבדיקה. וראה גם לקמן סי' תנז ס"ד.

לו.

הסכמת הפוסקים. מ"א ס"ק ג. ח"י ס"ק ז.

לז.

רא"ש פ"א ס"י. שו"ת כלל יד סי' ג. טור ושו"ע ס"א.

לח.

פר"ח סוף ס"א.

לט.

סעיף ז (לענין שופר). וראה גם סי' תקפט סוף ס"ב.

מ.

בית הילל יו"ד סי' רפט. ח"י ס"ק ט. וראה גם לקמן סי' תקפט שם. לעיל סי' קד ס"ב וש"נ.

מא.

רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

מב.

עי' ט"ז ס"ק ג, שדייק בדברי הרא"ש וטור שדוקא שיחה בטלה אסור. ואח"כ כתב להחמיר לכתחלה כדיעה האוסרת בכל ענין ודו"ק. וראה לקמן סי' תקצב ס"ז לענין הפסקה בתקיעות בעניני התפלה.

מג.

רא"ש. ב"י. מ"א. ובכת"י: מרדכי פ"ק רמז תקלו בשם תשובת הגאונים. שבלי הלקט סי' רו בשם רבינו סעדיה גאון. ברכת אברהם (טריוש) ח"ד סי' קלט. שיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ג.

מד.

בכת"י: כמ"ש סי' תרל"ט (ראה לקמן שם סי"ג).

מה.

ראה העו"ב עת"ר ע' 18. רשימות שיעורים (פסחים) ח"ב סי' כז הערה 1.

מו.

ברכת אברהם שם. ט"ז ס"ק ג. ובסי' תקצב ס"ק ב.

מז.

כדלקמן סי' תקצב ס"ז. ובכת"י: והא דאינו מברך על ביעור חמץ פעם שנית למחר כששורף את החמץ בשעה ה' דהא הפסיק ושהה הרבה בין הבדיקה להביעור ולמה אינו חוזר ומברך (שהרי מעיקר הדין היה ראוי לברך על ביעור זה אלא שהוא נפטר בברכה שבירך על הבדיקה כמו שנתבאר לעיל ס"ק א) משום דהבדיקה והביעור הוא חשוב כעושה ב' פעמים מצוה אחת ולא שייך לומר ב' פעמים וצונו במצוה אחת [ט"ז ס"ק ב] משא"כ באמצע הבדיקה אותו החלק שלא גמר עדיין נקרא התחלה [ט"ז ס"ק ג] אצלו שמתחיל לעשות עוד בדיקה אחרת והוה כאילו עושה שתי מצות אבל הביעור הוא גמר ענין הבדיקה שמבער מה שבדק כבר וגם הבדיקה לצורך הביעור היא כמו שנתבאר לעיל וא"כ היאך יברך ב' פעמים וצונו במצוה אחת. ומשום הכי נמי כשלא בירך בשעת הבדיקה יש אומרים [ט"ז ס"ק ב] לברך בשעה ה' עי' מה שנתבאר לעיל [קו"א שם. ונתבאר שם (ד"ה וכל זה) תמצית חילוק זה בדעת הט"ז. אבל ראה שם דלא קיי"ל כוותיה (לענין סוף שעה ה). ולכן נשמט קטע זה בשו"ע כאן]. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) נג ע' רלא. שם נה ע' שסד.

מח.

משמעות הרא"ש פ"א ס"י. וטור שו"ע ס"ב.

מט.

סעיף ג.

נ.

ראה לקמן סי' תלו ס"כ, שאורח שיש לו חמץ חייב בבדיקה, אלא שבעל הבית מוציאו (ולענין ביטול ראה לקמן סי' תלז סוף ס"א). וראה סגולת אברהם ע' 194.

נא.

ראה גם לקמן סי' תע ס"ז.

נב.

מ"א ס"ק ו. משמעות עולת שבת ס"ב וסי' תקפה ס"ק ב. עי' ח"י ס"ק יא (שדן בטעם דלקמן ס"ט, משמע שבלאו הכי צריכים לברך). וראה לעיל סי' ריג ס"ז שאחד מברך לכולם. וראה שלחן המלך ח"ב ע' לז.

נג.

אחרונים. מ"א ס"ק ה. ח"י ס"ק י.

נד.

קידושין מא, א. וראה גם לעיל סי' רנ ס"ד וש"נ.

נה.

מהרי"ל הל' בדיקת חמץ (אות יד ע' מד). ב"ח בסוף הסימן. ח"י ס"ק יא. ובסידור: ויעמיד כו' (מבלי תנאי של ואם אינו יכול כו'). וראה אג"ק חט"ו ע' קנז. העו"ב מו ע' ט. כינוס תורה חי"ב ע' נה. שלחן המלך ח"ב ע' לח ואילך.

נו.

כדלעיל סי' ריג ס"ד וש"נ.

נז.

רא"ש שם. וטור ושו"ע שם.

נח.

ראה לעיל סי' קסז ס"י.

נט.

מ"א סי' ח ס"ק יז. פר"ח ס"ב.

ס.

סעיף כב. משא"כ מחדר לחדר, כמבואר בקו"א שם ס"ק ה. וראה לעיל סי' קסז ס"ט שלכתחלה לא יפסיק בין ברכה לאכילה גם בהליכה מחדר לחדר. וכ"ה בסידור (ולא ילכו לבדוק תיכף אחר הברכה לחדר אחר). וראה פעמי יעקב ד ע' יח.

סא.

ראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) נג ע' רלא.

סב.

עולת שבת כאן ס"ב ולקמן סי' תקפה ס"ב. ואליה זוטא בסי' תקפה ס"ק ד. ח"י ס"ק יא. וראה קונטרס אחרון. וכן הביא דבריהם לעיל סי' רסג סט"ו, בדעה הא'. אבל אח"כ סיים שם: "ויש חולקים על זה וכן נתפשט המנהג במדינות אלו" (שגם הסמוכות על שלחן בעל הבית מברכות על הדלקת נר שבת, אף שבעלת הבית כבר בירכה והן אינן מדליקות אלא בשליחות בעלת הבית). וראה תהלה לדוד ח"ג סי' ט. רב פעלים ח"ב יו"ד סי' ב ד"ה והנה מצינו.

סג.

ח"י שם. ובכת"י: בבדיקתם אף שאינן חייבים בה (ועי' בסי' קצ"ז [ס"ו] שחייבים הם מדין ערבות) ואין לעשות מצוה בלא ברכה שלפניה.

סד.

ח"י ס"ק י. אליה רבה ס"ק ו. ממשמעות מהרי"ל הל' בדיקת חמץ (אות יב ע' מג). וראה גם רמב"ם פ"ב הי"ז.

סה.

רמב"ם שם. טור ושו"ע סי' תלז ס"ד. לקמן שם ס"ה.

סו.

רמב"ם שם.

סז.

ברייתא ד, א. טור ושו"ע שם.

סח.

ראה לקמן סי' תלז ס"ו, שאם לא ביטל והוי איסור תורה אינם נאמנים אעפ"י שהיה בידם, מטעם שיש טורח גדול בבדיקה, וש"נ.

סט.

סעיף ב.

ע.

גמרא דף ד, ב. וראה גם לקמן סי' תלז ס"ה-ו.

עא.

רש"י שם ד"ה בדרבנן.

עב.

משא"כ האשה ועבד נאמנין בדרבנן אפילו אינו בידם (תוס' שם ד"ה הימנוהו), כדלעיל סי' שצט סט"ו.

עג.

סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה רמ"א שם סוף ס"ג, שבבדיקת חמץ הימנוהו רבנן כיון דלא אתחזק איסורא. ובמ"א סי' תלז ס"ק ח חלק עליו וכתב דהוי אתחזק איסורא (ראה גם לקמן סי' תלז ס"ה), ומ"מ הימנוהו מטעם בידו. וראה לקמן חיו"ד סי' א ס"ק מב: הקטן אינו נאמן כי אם בדברי סופרים שאין להם סמך מן התורה כדלקמן סוס"י קכ"ז (שהוא כתירוץ התוס' עירובין לא, ב ד"ה כאן, וכאן לא התירו אלא בבית שלהם). וראה הערות לשו"ע אדה"ז הל' פסח סי' תלז ס"ו.

עד.

תוס' ד, ב סד"ה הימנוהו. מ"א סי' תלז ס"ק ח. וראה גם לעיל סי' שצט סט"ו (שבתחומין אפילו בדרבנן אינו נאמן). וראה סגולת אברהם ע' 195.

עה.

סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שו"ע שם סי"ד שאינו נאמן על טבילת כלים. ובב"י שם (וט"ז ס"ק טז) דהיינו לפי שטבילת כלים דאורייתא. ובמ"א שם הוכיח מזה דבדרבנן דאיתחזק מהני בידו.

עו.

עולת שבת ס"ב.

עז.

מהרי"ל שם (לענין נשים). ב"ח סי' תלו ס"ב ד"ה ומ"ש רבנו ואינו. מ"א שם ס"ק יד וסי' תלז ס"ק ח. ח"י כאן ס"ק י (נשים קטנים ועבדים).

עח.

ראה לקמן סי' תלז ס"ו וש"נ.

עט.

דרכי משה ס"ק ב בשם מהר"י ברין. רמ"א שם. פע"ח שער חג המצות סוף פ"ה.

פ.

בכת"י: מונח.

פא.

אחרונים. מהרי"ל הל' בדיקת חמץ (אות ח. ע' מ). מטה משה סי' תקנה. מ"א בסוף הסימן. ח"י ס"ק יג (חמץ קשה). אליה זוטא ס"ק ב.

פב.

ס"א-ב.

פג.

שבלי הלקט סי' רו בשם תשובות הגאונים. רמ"א ס"ב. כל בו סי' מח (ו, ד. וראה שם ו, ג בשם רב האי גאון). וראה גם מהרי"ל שם. ט"ז ס"ק ד. וראה העו"ב תשעב ע' 36.

פד.

ראה ח"י ס"ק יד טעמי מנהג זה. ועוד טעמים נתבארו בלקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ. וכ"ה בסידור: המנהג להניח פתיתי חמץ קשה זמן מה קודם הבדיקה כדי שימצאם הבודק ועל פי הקבלה יש להניח עשרה פתיתין, וש"נ. ועוד שם, שיש לשרוף עשרה פתיתין.